סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א:
ידידי ש"ב הרה"ח ר' שלום מיכל ארגעל שליט"א, יד ימינו של כ"ק מרן הרה"ק מטאהש זי"ע, סיפר לי סיפור נפלא ששמע מבעל העובדא, וגם מפ"ק של כ"ק מרן האדמו"ר מטאהש שליט"א, וכך סיפר:
זמן מה לאחר הסתלקותו של כ"ק הרה"ק מטאהש זי"ע, שהה בנו כ"ק מרן האדמו"ר מטאהש שליט"א בקרית יואל. יום אחד הגיע אדם אחד ובכה בכיות נוראות, וביקש מאת הרבי שליט"א שיעשה לו טובה גדולה, וכך סיפר האיש הזה להרבי:
לפני שנים, נסעתי עם אבי ביחד עם ששה אחים אל מרן הגה"ק מטאהש זי"ע. נכנסנו אל הקודש פנימה ואבי מסר לרבי קוויטל עם שמות בני משפחתו, והרבי התחיל לקרוא את הקוויטל. כשהגיע הרבי לשמי שהיה רשום על הקוויטל, שאל את אבי: "מי זה?", והראה אבי עלי.
הרבי הסתכל עלי רגעים אחדים, ואח"כ אמר לאבי שהוא מבקש ממנו שיצא מחדרו עם כל בניו וישאיר אותי אצלו, כי הוא רוצה לדבר עמי דבר מה ביחידות. מיד יצא אבי עם כל האחים שלי מחדר הרבי, ונשארתי אני לבדי עם הרבי.
הרבי מביט בי ושואל אותי: "אמור לי את האמת, האם אתה מניח תפילין בכל יום?" מיד פרצתי בבכי ואמרתי: מה אומַר ומה אדבר?? – נישט ממש! שאל אותי הרבי: "מפני מה אתה לא מניח באמת תפילין?", אמרתי לרבי שהתחברתי רח"ל עם חברים שאינם רצויים והם השפיעו עלי שאין צריכים להניח תפילין בכל יום.
אמר לי הרבי: "השם שלך חשוך ואינו מאיר, דו ביסט טונקל, השכינה מצטערת מזה מאוד מאוד". אמרתי לרבי: אבל מה אעשה? אמר לי הרבי: "אני יכול לעשות עמך עסק?", עניתי בחיוב. אמר לי הרבי: "אם אתה מבטיח לי שמעתה לא תחסיר שום יום מלהניח תפילין, הנני מבטיחך שמעתה לא יחסר לך לעולם שום דבר!". ואכן קיבלתי על עצמי בקבלה חזקה שמעתה אניח תפילין בכל יום.
ממשיך האיש לספר לרבי שליט"א: עמדתי בהבטחתי והנחתי תפילין בכל יום, וכהבטחת הרבי לא חסרתי דבר, ולא נפל מדבריו כלום, זכיתי למצוא זיווג הגון ביותר ולהקים בית נאמן לה' ולתורתו, זכיתי לעשירות מופלגת, בנים טובים ולכל טוב, ואני עוזר לאחים שלי וגם לאחרים, ומעולם לא היה חסר לי שום דבר.
אמנם, לאחרונה באמצע החורף נולד לי בן בערב שבת, הייתי כל היום טרוד בבית החולים מחמת הלידה ושאר הסידורים בעקבותיה, ולכן שכחתי להניח תפילין באותו יום.
מספר האיש: בליל שבת קודש נגלה אלי לפתע הרבי זי"ע בחלום הלילה, כשפניו מלאות רוגז, והראה לי באצבעו כמתרה בי ומוכיח אותי על כך שלא הנחתי תפילין היום, והנני מתיירא מכך מאוד. על כן אני מבקש מאת הרבי, כשיחזור הביתה, ילך נא בבקשה אל בית החיים לציון הקדוש של אביו הרה"ק זי"ע, ויבקש מחילה בשמי על כך, ולהבטיח לו שאני מקבל על עצמי להתחזק בקבלה זו ביתר שאת ויתר עוז, ויבקש שהרבי יעמוד לימיני איתן שלא יחסר לי שום דבר…
*
גיסי הרה"ג ר' סנדר בלויא שליט"א ריש מתיבתא דסקווירא במונטריאל סיפר לי סיפור נפלא, וכך סיפר:
היה זה לפני הרבה שנים, כשמרן הגה"ק מטאהש זי"ע התגורר עדיין במונטריאל, באחד מימי חול המועד. בסביבות השעה אחת עשרה בבוקר עמד הרבי עומד ברחוב בפתח בית מדרשו וחיפש מנין לשחרית. לפתע עבר שם אדם אחד והרבי פנה אליו ושאל אותו אם כבר התפלל. אמר לו האיש: "הרבי חושב שיש לי מח וכח להתפלל עכשיו?? הרבי יודע מה שעובר עלי? אם אין לי היום חמשת אלפים דולר מזומן, זורקים אותי מהדירה שלי רח"ל!" אמר לו הרבי: "המתן רגע, הנני כבר חוזר". הרבי נכנס לבית המדרש, פשט את הטלית ולבש את השטריימל, ואמר לאיש: "בוא עמי ונלך לטייל קצת".
וילכו שניהם יחדיו עד שהגיעו ל"פארק אוועניו" (Park Avenue) במונטריאל – אזור יוקרתי ביותר – והרבי נכנס עם האיש לאיזה משרד מפואר שישבו שם אנשים מכובדים. הרבי ניגש אל האדם שישב שם במשרד ואמר לו: "אני צריך כעת חמשת אלפים דולר". השיב הלה לרבי שהוא מסכים לתת לו את הסכום בתנאי שהרבי נותן לו שטר כתוב וחתום כראוי. אמר לו הרבי שימתין כמה רגעים והוא כבר חוזר.
הרבי יצא משם עם האיש הזה, ופנה לעבר בית הגה"צ רבי יעקב יצחק ניימאן זצ"ל דומ"ץ בעלזא. הרבי דפק על הדלת, וכשפתח הדיין את הדלת, השתומם לראות את הרבי עומד שם, ומיד אמר לו הרבי שהוא מבקש שיכתוב לו איזה שטר דחוף.
לאחר ששמע הדיין את דברי הרבי, הסתכל עליו ושאל בפליאה: "היום? – חול המועד?!", אמר לו הרבי: "כן! היום! – חול המועד!!" אמר הדיין: "מעולם לא כתבתי שום דבר בחול המועד!". אמר לו הרבי: "מדובר כאן בפיקוח נפש". שאל הדיין: "האם הרבי מוכן לחתום היום על השטר?", השיב הרבי: "כן!". כששמע את תשובת הרבי אמר הדיין: "אם כן אז גם אני אכתוב"…
התיישב אפוא הדיין וכתב שטר בכתב ידו כראוי. הרבי הזדרז והלך מיד למשרד של הנגיד הנכבד – נתן לו את השטר ו(קיבל ממנו חמשת אלפים דולר. ואז מסר את הכסף לאותו אדם ואמר לו: "הזדרז ותעשה עם זה מה שאתה צריך".
הלה לקח את הכסף והרבי חזר לבית מדרשו לתפילת שחרית, ולאחר זמן קצר נכנס האדם הזה לבית מדרשו של הרבי והתפלל עמו תפילת שחרית…
(נעם שיח)