סוכה כז
כמה זמן ארך ביקורו של הגר"ל חסמן אצל הגאון רבי איסר זלמן מלצר?
חייב אדם להקביל פני רבו ברגל
סיפר מרן רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל: "ישבתי בסוכתו של מורי ורבי, רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' ומחבר ספרי 'אבן האזל', והנה נכנס לסוכה הגה"צ רבי לייב חסמן זצ"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת חברון. רבי לייב רצה לקיים מצוות 'מקביל פני רבו ברגל'. הוא התיישב למספר שניות לפני רבי איסר זלמן, אמר 'חג שמח' ויצא החוצה"…
האגדה מספרת שאברך אחד נקש על דלת ביתו של אחד מגדולי דורינו. הגאון שליט"א פתח את הדלת ושאל את האברך למבוקשו.
"באתי להקביל את פני הרב ברגל", השיב האברך.
"כבר קיימת את המצוה", אמר אותו גדול בתורה, הושיט את ידו בחיוך וסגר את הדלת…
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א מספר שכאשר בא להקביל את פני מורו ורבו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בחול המועד סוכות בסוכתו. שאל את הגר"ח האם יוצאים ידי חובת מצוה זו בברכת "חג שמח", וללא שמיעת דברי תורה, ואמרתי לרבינו שליט"א שלדעתי תלוי הדבר בטעמי מצוה זו, אם זה משום כבוד הרב. או מדין מצות תלמוד תורה, או כדי לקבל השפעות מרבו. הגיב מרן שליט"א ואמר שהרי דין זה נלמד מהאשה השונמית שהלכה לאלישע, וכי האשה השונמית דיברה בלימוד עם אלישע?… הלא בודאי שבאה רק לומר "אַ גוט יום-טוב" ותו לא"…
שאלתי האם רב יכול למחול שלא יקבילו פניו, והשיב הגר"ח: "מסתבר שאי אפשר להכריחו לקבל אנשים. וכי הרב חייב לקבל את כל המגיעים אליו?"
והוסיף הגר"ח, ששמע בשם החתם סופר לתרץ על הקושיה הנודעת מדוע אמר בעלה של השונמית "לא חדש ולא שבת" ולא אמר "לא רגל", וכן כיצד הוכיחו מהאשה השונמית על הקבלת פני הרב ולא על שבת. ואמר הגר"ח שאומרים שהחתם סופר השיב על כך, שמאחר שאשה אינה יכולה להגיע אל הרב יחד עם האנשים, משום חשש עירבוביה עם הגברים, לכן היתה האשה מגיעה אליו רק בחדש ושבת, שאז האנשים אינם נמצאים, שהרי הגברים באים לבקר את הרב רק בחג.
והנה עוד שני טעמים יפים למצוה זו מוסיף הרב גנוט: בספר עיון יעקב על העין יעקב כתב, שטעם מצות הקבלת פני הרב ברגל הוא מדין של קבלת פני רבו כקבלת פני השכינה. ובספר שפתי חכמים כתב שהוא משום שמחת יום טוב. שהרב שמח לראות פני תלמידו, והתלמיד שמח לראות פני הרב, וכאשר שניהם משוחחים בדברי תורה ואין שמחה כהתרת הספיקות, הרי אין שמחת חג גדולה מזו…