סוכה כא
האם שיחת חולין של תלמידי חכם היא תורה?
אפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד
זהירות בנדרים
כשהוזמן מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לסיום מסכת נדרים, נשא דברים וכה אמר: מסכת נדרים מלמדת אותנו שכל הענין של נדר ושל שבועה בנוי על זה, שהמילה של בן אדם זה דבר שקובע.
מילא תורה, יודעים שכל הענין של בן אדם שהקב"ה ברא הוא, שידבר, מה שנבדל משאר בעלי חיים משאר דברים, מפני שהקב"ה רוצה שיהי' תורה, ותורה אי אפשר בלי דבור. ממילא דיבור זה קובע העיקר של בן אדם, ומה העיקר של בן אדם צריך להיות 'תורה' כי מה צריך את האדם שיפטפט שטויות? בשביל זה הקב"ה צריך לברוא שידבר כדי שידבר שטויות כל יום? אלא מה העיקר זה תורה, ואם זה העיקר כמובן שבלי זה זה כלום.
אבל שאר דברים מי אומר שבשאר דברים בן אדם קובע מה שהוא מדבר, הוא אומר ככה או ככה, הייתי אומר שזה לא שום דבר! וכאן נתחדש, לא, נדרים גם כן, כל מה שאדם מדבר אפילו לא תורה ג"כ קובע, רק תלוי בדינים, צריך להיות בפה, צריך לשון קונם, ועוד דינים, אבל היסוד של זה עד כמה להחשיב את הדבור, שלא רק תורה שזהו תכלית האדם שנברא בשביל זה, רק אפילו דברים אחרים שזה לא התכלית, אבל קובע כל מילה של בן אדם.
א"כ עד כמה שאפשר ללמוד מעצם הדבר שיש מסכתא נדרים, שיש מסכתא שבועות, עד כמה שהמילה של בן אדם קובעת.
הגמרא אומרת (סוכה כח.) שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד. אז מה זה עכשיו, אם אחד מדבר שיחת חולין של תלמידי חכמים, ומסתמא זה לא בגדר של דברים בטלים, אבל צריכים לימוד, צריך ללמוד את זה. וא"כ האם הוא מקיים מצות תלמוד תורה בזה, או מצות תלמוד תורה הוא לא מקיים רק הוא לא עבר עבירה, צריך ללמוד את זה, או שאין כזה דבר, אם צריך ללמוד את זה, זה תורה, ואם זה תורה בודאי שגם שיחת חולין זה תורה. ולא יקשה מה צריך לימוד? כי בלי שיהיה לימוד הייתי אומר שזה לא תורה, ועכשיו שצריכה לימוד זה כבר תורה, או לא, תורה בכל זאת זה לא, זה שיחת חולין, זה לא תורה.
תורה כתוב שזה אפילו בלי ללמוד כלל, כתוב בתנא דבי אליהו (זוטא פ"ב) שאם אחד אומר כל היום את הפסוק 'אחות לוטן תמנע' (בראשית לו כב) יש לו מצוה של תורה, ומה הוא לומד בזה אחות לוטן תמנע, הוא שומע כבר מאה פעמים, הוא אומר עוד פעם יש לו מצוה, איזה מצוה יש לו, משמע שתורה זה לאו דוקא אם לומדים, תורה זה תורה. ועכשיו מה עם שיחת חולין של תלמידי חכמים האם זה תורה רק בגלל שצריכה לימוד, ממילא זה מוגבל, המצוה היא רק אם הוא ילמוד מזה ואם לא ילמוד מזה זה כלום, עבירה אין לו, אבל אין לו מצוה גם, או לא, כיון ששיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד, אז זה תורה. ובעצם זה קשה הגמ' אומרת ועלהו לא יבול שאפילו שיחת חולין שלו צריכה לימוד, בודאי הרי זה תורה, או זה גופא קמ"ל שזה תורה.
(כאיל תערוג)