שאלה: ברכה מיוחדת נותנת התורה לגיבורי הכח שומרי שביעית, "וצויתי את ברכתי". האם ברכה זו קיימת גם בזמן הזה, שלרוב הפוסקים השביעית היא מדרבנן, או שמא רק כאשר יש חוב מן התורה נוהגת הברכה, ולא כשזה מדרבנן?
תשובה: דעת הסמ"ע (סי' ס"ז סק"ב) שכאשר אין השביעית מן התורה אין את הבטחת הברכה, אכן המבי"ט (ח"ג סי' מ"ה) נוקט בפשיטות שגם בזה"ז יש ברכה, וכן הכריע החזון איש שביעית (סי' ח"י סק"ד) שגם בזמן שהשביעית דרבנן יש ברכה, שבי"ד של מעלה עושים מה שגוזרים בבי"ד של מטה.
ונראה בעיני ראיה גדולה מדברי הריב"ש (סי' ש"ה), שדן לגבי דברי חז"ל 'העוסק בריבית נכסיו מתמוטטים, שנאמר (תהילים ט"ו) כספו לא נתן בנשך וגו' עושה אלה לא ימוט לעולם' – משמע שאם עשה ריבית יתמוטטו נכסיו, ודן הריב"ש האם זה נאמר גם בריבית דרבנן או שמא הפסוק מדבר רק בריבית האסורה מן התורה, ומסקנתו שגם בריבית דרבנן נכסיו מתמוטטים [כמבואר למעיין בדבריו היטב].
א"כ נלמד שמידה טובה מרובה ממידת פורענות, ואם הנכסים מתמוטטים גם עבור מצוה דרבנן, בודאי שברכת התורה לגבורי כח שייך גם לשומרים שביעית מדרבנן, וידוע מהעוסקים עם החקלאים שרואים בחוש ברכה מיוחדת למעלה מגדר הטבע.