בשו"ת "מנחת שלמה" (סוף ח"א) למרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל הובאו דברי הגה"צ רבי שמואל הומינר זצ"ל שכתב כך:
ד' יתברך יזכנו מהרה לקבל פני משיח, ונברך אי"ה ארבע ברכות:
א. "ברוך אתה… חכם הרזים" – שבוודאי יהיו שם 60 ריבוא ישראל, וכהנה וכהנה עד אין מספר, שיתקבצו אלפים ורבבות לקבל פני משיח. ונפסק בשולחן ערוך רכ"ד, ה: "הרואה ששים ריבוא אדם ביחד, אם הם מישראל – חייב לברך ברוך… חכם הרזים". וביאור הברכה: בשש מאות אלף מישראל, כלולים כל הפרצופים וכל הדעות הקיימים בעולם, ולכן ניתנה תורה לס' ריבוא, והקב"ה יודע מה בלב כל אלו האוכלוסין, כנאמר "היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם". ועל זה מברכים "חכם הרזים".
ב. "ברוך אתה… שחלק מחכמתו ליריאיו" – שהרי תשבי יתרץ קושיות ובעיות, וילמד תורה להמונים בירושלים, ותהיה חוכמתו גדולה עד מאוד, כנאמר בישעי' י"א: "ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה".
ג. "ברוך אתה… שחלק מכבודו ליריאיו" – מדרש תהלים כ"א, א: רבי חנינא בשם רבי אחא אמר מהו "והייתה מנוחתו כבוד"? שהוא נותן לו, למלך המשיח מן הכבוד של מעלה. "הוי בעוזך ישמח מלך".
ובילקוט שמעוני ישעי' רמז תצ"ט: "באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל כל ישראל, והולכין כולן לאורם, שנאמר: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך", ובאים ומלחכים עפר רגליו של מלך המשיח, שנאמר ועפר רגליך ילחכו, ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים ונהיה לך ולישראל לעבדים".
ד. "ברוך אתה… שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" – דורות רבים מחכים ומצפים ושואלים: אימתי קא אתי, ולא גרע ממי שלא ראה פני חברו 30 יום.
והוסיף מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל: ואין לכלול ברכה ב' וברכה ג' יחד, ולומר "ברוך שחלק מחכמתו ומכבודו ליריאיו, שזהו שינוי ממטבע שטבעו חכמים בברכות, ורק במקום שצירפו חכמים בעת תקנת הברכות להזכיר בחתימה שתי ברכות, כמו בברכת מעין שלש, למי שאכל מזונות ושתה יין, כולל בברכתו "על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ופרי הגפן". אבל לא כשהברכות עניינים שונים.
הערה: בספר "שער העין" עמ' ש"צ, כתב שבוודאי על עצם השמועה שתגיע לכל אחד מישראל "הנה משיח בא", עוד בטרם יחזו בו עין בעין, נברך "ברוך… הטוב והמטיב", שמברכים על טובה הבאה בשותפות לרבים (שו"ע רכ"ג, ב), ואין לך טובה גדולה מזו, שבא לציון גואל, ויתרומם ויתנשא כבוד הקב"ה בעולם. ומסתפק שם אם לאחר ברכת "הטוב והמטיב" יברכו שוב על ראייתו "שהחיינו".
ברכה חמישית
בספר "לב חיים" [פלאג'י] ח"ב סי' מ"ב: "ונראה שמברכים בביאת המשיח ברכת 'גואל ישראל' – אשר גאלנו מגלות המר הזו, וכסדר שתקנו בסוף ההגדה 'ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו', ומברכים 'גאל ישראל', כמו כן יהיה בגאולה העתידה לבוא במהרה בימנו אמן".