סוכה ט
מדוע אמר ה'קדושת יו"ט לבנו ה'דברי יואל' מסאטמאר תחת חופתו שלא יסמוך עליו?
העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית
המשנה (סוכה ט:) אומרת 'העושה סוכתו תחת האילן, כאילו עשאה בתוך הבית׳, יש שרמזו ששני פסולים אלו דומים במהותם. כי תכלית מצוות סוכה היא להביא את האדם לידי אמונה בהשם יתברך. ולזה תהא הסוכה תחת כיפת השמים בלי שום הפסק, להורות לאדם שיהא תלוי אך ורק בבורא יתברך שמו. ולא יסמוך על כוחו ועוצם ידו של בשר ודם. וממילא לא יחפש אחר מגן ומחסה של 'הבית׳ או ׳האילן׳, אלא ישליך על ה׳ יהבו, ויחפש את הכוכבים המאירים משמים לתוכה, ולכן אמרו בירושלמי (סוכה פ"ב ה"ג) שלכתחילה עדיף שיראו את הכוכבים מתוך הסוכה, שלעולם ימצא את אור האמונה מתוך החושך.
בעת נישואי הרה"ק ה'דברי יואל׳ מסאטמאר זי״ע נשא לפניו אביו הרה״ק ה׳קדושת יו״ט' זי״ע דברי כיבושין קודם החופה, ובתוך דבריו אמר, הנה מעמידים את החופה תחת כיפת השמים, הידעת בני את טעם הדבר, אלא כדברי הגמרא במסכת סוכה (ב:) על הפסוק (ישעיה ד ו) ׳וסוכה תהיה לצל יומם', שהיה צריך להיות כתוב 'וחופה תהיה לצל יומם', ומסקנת הגמרא שם שלומדים שתי דברים מהפסוק. ולהסביר קשר העניינים שבין סוכה לחופה, ביאר האדמו"ר לבנו, כי הסוכה צריכה להיות דווקא תחת כיפת השמים, לרמז לאדם שבכל דרכיו וענייניו ישא עיניו השמימה, וידע שאפילו דבר קטן לא נעשה כאן בעולם הזה אם לא הכריזו כך קודם לכן בשמים ממעל. כיו״ב אמרו חז"ל 'צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי'. כלומר שיפסיק לחשוב שהעולם הזה קביעות יש בו. אלא תדע שעולם הזה ארעי הוא, ואין לך אלא לחסות ב׳צילא דמהימנותא׳, בצל האמונה, שהכל מתנהל ממעל.
כענין זה הוא גם ענין החופה, שמעמידים אותה תחת כיפת השמים בלא שום הפסק וחציצה לשמים, לרמז לחתן, הנך עומד להקים בית נאמן לה' ולתורתו, שא נא עיניך השמימה, ותדע לך כי אין על מי לסמוך כי אם על אבינו שבשמים, ושלא תחשוב לסמוך עלי, על אביך [הקדושת יו"ט או על השווער שלך וכיו"ב], כי לא הם יפרנסוך ויכלכלוך. כי אם 'אב הרחמן׳ הזן את העולם כולו בטובו, הוא ימלא כל מחסורך בכל עת ובכל שעה [ולפלא היה, שמיד אחר ה'שבע ברכות' נשבה ארון האלוקים והקדושת יו"ט נסתלק לשמי רום. ובאמת לא יכול היה לתמוך בבנו החתן].
(באר הפרשה)