יומא עו
מדוע לא נאמרו חמשה עינויים בצום י' טבת החמור מבין הצומות?
הני חמשה ענויין כנגד מי
מובא בילקוט שמעוני (פינחס רמז תשפ"ב) – אמר רבי לוי: בכל חדש וחדש שבקיץ בקש הקב"ה ליתן לישראל מועד, בניסן נתן להם פסח. באייר נתן להם פסח קטן [פסח שני]. בסיון נתן עצרת [שבועות]. בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול ועשו העגל ובטל תמוז ואב ואלול, ובא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכפורים והחג; היינו בי"ז בתמוז היה צריך להיות ראש השנה, בתשעה באב היה צריך להיות יום הכיפורים ובט"ו אלול היה צריך להיות חג הסוכות.
ישנם כמה וכמה ראיות לדברי המדרש. אבל הראיה הטובה ביותר היא מפסוקים בתורה;
אומרת התורה בפרשת משפטים: {שמות כג, טז} "וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה", ואילו בפרשת כי תשא, אומרת התורה: {שמות לד, כב} "וחג האסיף תקופת השנה";
אומר רש"י – תקופת השנה. שהיא בחזרת השנה, בתחלת השנה הבאה.
נשאלת השאלה – אם ככה, מתי בדיוק זה חג האסיף – בתחילת השנה או בסוף השנה?!
אומר הספר קנה חכמה, פשוט מאד! בפר' משפטים זה היה לפני חטא העגל, ממילא ה'תוכנית המקורית' של הקב"ה עדיין לא התבטלה, ולכן אומרת שם התורה: "וחג האסף בצאת השנה". אבל בפרשת כי תשא – לאחר חטא העגל, ה'תוכנית המקורית' כבר התבטלה ולכן נאמר "וחג האסיף תקופת השנה" – ופירש"י: 'תחילת השנה'.
בא הספר זאב יטרף, לגאון הרב זאב הוברמן זצ"ל מגדולי התורה בארה"ב, ומביא רעיון נפלא;
חמשה עינויים יש לנו ביום הכיפורים – ואת אותם עינויים תיקנו לנו חז"ל גם בתשעה באב; לכאורה, עפ"י דברי האבודרהם, התענית החמורה ביותר היא י' בטבת שאם חלה בשבת מתענים בו בשבת;
כותב האבודרהם – וחילוק יש ביניהם [בין ארבעת הצומות] שארבעת הצומות הם נדחין לפעמים כשחלו בשבת חוץ מעשרה בטבת, שאינו חל לעולם בשבת. אבל הוא חל לפעמים ביום שישי ומתענין בו ביום ואפילו היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר, מפני שנאמר בו {יחזקאל כד, ב} בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה – כמו ביום הכיפורים.
נשאלת השאלה – אם צום י' בטבת כ"כ חמור, למה לא נוהגים בו את כל חמשת העינויים שישנם ביום הכיפורים??? למה לשים את חמשת העינויים בתשעה באב?
אומר הספר זאב יטרף, התשובה פשוטה מאד – אם הקב"ה רצה בתחילה שתשעה באב יהיה ביום הכיפורים, לכן השאירו חכמים את חמשת העינויים של יום הכיפורים, ותיקנו אותם בתשעה באב! – הוא סומך את דבריו על דברי מדרש באיכה;
אומר המדרש {איכה רבה, פתיחה, אות יא} – אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (ויקרא טז, ל): כי ביום הזה יכפר עליכם, ועכשו שלא זכיתם הרי אתם קוראים: טמאתה בשוליה. אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (ויקרא טז, ל): מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, ועכשו שלא זכיתם הרי אתם קוראים: חטא חטאה ירושלים.
א"כ יוצא, שע"פ התוכנית 'המקורית' היה אמור להיות תשעה באב ביום הכיפורים!
(הרה"ג רבי יצחק רוזנבלום שליט"א)