יומא סח
מדוע שבת פרשת יתרו איננה נקראת שבת קבלת התורה כמו שבת שירה?
יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן
בספר רמתיים צופים (להרה"ק רבי שמואל משינאווה) מביא שהרה"ק רבי יצחק מווארקי זיע"א שאל את החידושי הרי"ם מדוע שבת פרשת בשלח נקראת 'שבת שירה' על שם הקריאה שקוראים בשבת זו שירת הים, הלא זמן קריאתה אינו הזמן שהיתה השירה בפועל, שביעי של פסח. וכי שבת פרשת בא נקראת 'שבת יציאת מצרים', או שבת פרשת יתרו נקראת 'שבת קבלת התורה'.
והשיב לו החידושי הרי"ם שבתורה עצמה מצינו שינוי, שהשירה נכתבת אריח על גבי לבֵנה וכדברי הגמרא במגילה (טז:). והנה 'ישראל' ראשי תבות י'ש ש'ישים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה. כלומר, שיש אחיזה לישראל בתורה וגוף היהודי משול לקלף ואילו נשמתו החצובה מתחת לכסא הכבוד הרי היא כדיו הכתובה על גבי הקלף. וכאשר יש שינוי בתורה, זה מלמד גם על שינוי בגוף היהודי בשבת זו שיש בה השפעות גדולות, שבידו להשתנות מן הקצה אל הקצה, ולכן דווקא שבת זו נקראת בשם נוסף 'שבת שירה'.
והיה אומר האמרי אמת על פי רש"י (שם ד"ה לבינה) שגודלו של אריח הוא חצי לבנה, א"כ גודלו של הרווח בין האותיות, דהיינו הקלף החלק שבפרשת שירה, הוא כפול מגודלו של הכתב הנכתב, ולרמז לנו ש'יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן'. כלומר, שהשפע הרב שבא עלינו בשבת זו, גדול בהרבה מהניסים הכתבים בפירוש.
(באר הפרשה)