יומא נו
אצל מי בחר ה'אוהב ישראל' מאפטא להתארח בשבת?
השכן אתם בתוך טמאתם
סיפר לי הרב מפוניבז' זצ"ל אומר המגיד מישרים הרה"ג רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שפעם פנה אליו ה"חפץ חיים" ושאלו: "אמור לי, יאשה, חז"ל אומרים שאין השכינה עוזבת שום יהודי, יהיה מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה "השוכן אתם בתוך טומאתם" (ויקרא טו טז), אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם, אז מדוע על המתגאה אומר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולים לדור כאחד (סוטה ה.) ועוזבו? בעבירות חמורות ומפורשות, בטומאה ובסיאוב, לכל מקום שיגלה תגלה שכינה עמו. והמתגאה, גם אם מושלם הוא ומלא מצוות כרמון, אותו תעזוב?"
לא עניתי, אמר הרב מפוניבז', ידעתי שאשמע את התשובה.
והשיבני : "הלא תבין, עבד שעובר על רצון המלך, יענש. אבל איך יגיב המלך אם יראה אחד מעבדיו – ומכל שכן את אחד השרים, על אחת כמה וכמה את ראש השרים – נכנס אל הטרקלין כשהוא לבוש בבגדי המלך! נכנס לחדר ההלבשה ועוטה את אדרת המלוכה, חובש לראשו את הכתר, ונכנס כך לטרקלין המלוכה. מה יעשה המלך ?! לא, איני מדבר עתה על העונש. אבל ודאי שלא יישאר עימו בטרקלין. יצא, או שיורה להוציאו…
והרמב"ן כתב באגרתו: ועתה בני דע וראה כי המתגאה בליבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר : ה' מלך גאות לבש" (תהילים צג א)! מה הפלא שהקדוש ברוך הוא אומר: אין אני והוא יכולים לדור כאחד!"
(מתוך והגדת אלול)
מסופר על ה״אוהב ישראל" מאפטא, שנסע פעם לשהות בשבת, באחת העיירות הסמוכות לעיר יאסיי. באותו מקום התגוררו שני בעלי בתים אמידים, שביקשו להתכבד בכבוד הגדול, לארח בביתם את האדמו״ר. התעניין האדמו״ר בטיבם ובמעשיהם של שני בעלי בתים אלה. הוברר לו שאחד מהם אינו מדקדק במצוות במיוחד, אך הוא ענוותן וצנוע ואינו מתהדר בעשירותו, לעומתו העשיר השני נודע כירא שמים המהדר במצוות, אלא שהיה מתגאה במעשיו הטובים בפני הבריות. אי לזאת בחר האדמו״ר להתאכסן אצל בעל הבית הראשון, אף שהיו מרננים אחריו שאינו ירא שמים גדול.
כאשר נשאל על ידי מקורביו, מדוע העדיף אכסניה זו על פני ביתו של המדקדק במצוה קלה כבחמורה? השיב, "על אף שאותו גביר הינו מדקדק במצוות, אבל כיון שפגום הוא במידת הגאוה, ועל המתגאה אמרו חז״ל (סוטה ה.), "אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולים לדור בעולם". ואם הקדוש ברוך הוא, כביכול, אינו יכול להימצא עם בעל גאוה במחיצה אחת, לא כל שכן אני! אבל הגביר השני שטבועה בו מדת הענוה והצניעות, אף על פי שנכשל בעבירה זו או אחרת, הרי עליו נאמר "השוכן אתם בתוך טומאתם"(ויקרא טז טז). ואם הקדוש ברוך הוא מוצא לו מקום לשכון בתוך טומאות ישראל, ודאי שאף אני רשאי להימצא באכסניה כזו".
(להתענג בתענוגים פרשת צו)