יומא מח
איך מחנכים ילד שגנב מלוא חופניים סוכר למצוות 'והשיב את הגזילה'?
מלא חפניו שאמרו
סיפר בעל המעשה: "בהיותי כבן חמש שנים, התארחתי למספר ימים, בתור קרוב משפחה, אצל משפחת המחנך הידוע הרה"ג רבי מאיר מונק זצ"ל (מייסד ומנהל ת"ת תורת אמת בבני ברק). היה זה לפני עשרות שנים, כשעדיין גרו בגבעת רוקח.
"באחד הימים אחזה בי משובת ילדות, כשאני עם עוד שני ילדים קטנים מבני המשפחה, ניצלנו את העובדה שהשכנה הגרה בצמוד לא היתה אז בביתה. נכנסנו לדירתה דרך דלת פנימית, ניגשנו היישר לשקית הסוכר ומלאנו מלא חופנים מהלבן המתוק הזה וברחנו.
"כשחזרה השכנה, הבחינה מיד ב'סימני הדרך' ובעקבות שהובילו לדירתנו. היא שוחחה על כך עם רבי מאיר מונק. וכאן התרחש 'אקט חינוכי' שנחרט בליבי, עד שגם מגיל פעוט כזה, איני יכול לשכוח את החוויה הזו עד עצם היום הזה.
"רבי מאיר, מן הסתם, ניסה לברר מי משלושת הילדים השובבים היתה ידו במעל, או שמא כולם כאחד. הוא הכניס כל ילד בנפרד לשיחה אישית… זכור לי שנכנסתי בשעת צהרים לחדר מעט חשוך שתריסיו מוגפים, כנראה כדי להמעיט את הבושה בהבטה פנים אל פנים.
"דבר ראשון הוא וידא מעל לכל ספק שידי היתה במעל [וכך גם וידא בנפרד אצל השניים האחרים]. לאחר מכן החל לתאר בהתרגשות ובחרדת קודש את גודל חומרת איסור עון גזל. הוא המחיש זאת בצורה מושכת ומרתקת עד שהבנתי היטב ודמעות עלו בעיניי.
"ואז עבר רבי מאיר לשלב התיקון והתשובה של 'והשיב את הגזילה'. הוא שאל אותי כמה כפיות סוכר אני מקבל בכוס הקקאו שאני שותה אצלם כל יום בארוחת הבוקר. עניתי: שתי כפיות סוכר. ואז אמר לי: 'בימים הבאים ניקח כל בוקר כפית סוכר ממה שהיית רגיל לקבל בכוס הקקאו, נאסוף אותם עד שתצטבר הכמות שלקחת, ואז תיקח את הסוכר שחסכת ותחזיר לשכנה, תבקש סליחתה, ותקיים בזה את המצוה 'והשיב את הגזילה אשר גזל'. כך דיבר גם עם שני הילדים האחרים כל אחד בנפרד, כאמור…
"זכור לי שכשיצאתי מהחדר הרגשתי הקלה רבה מאוד ושמחה הציפה את לבי על תיקון העוון. וכך במשך מספר ימים ויתרתי כל בוקר מתוך הבנה ובלב שלם על קקאו מתוק יותר, כדי להחזיר את חופן הסוכר שלקחתי".
('איש לרעהו' נח תש"פ)