יומא לב
מה יעץ הרגוצ'ויבער לאמא שתינוקה לא רצה לאכול בשבת?
ולבש בגדי חול
מספר על ציווי של בעל 'שבט הלוי' שילך להרצות בפני 5000 נשים, והסוף המפתיע
"שבת אחרי שבת אירעו מאורעות משונים בביתם. פעם נפל אחד הילדים ונסעו לביה"ח ופעם נשפך מים חמים, פעם היה כפור ירושלמי עז ובדיוק נכבה החימום, פעם לא היה אוכל חם"
קדושים תהיו
סיפר הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א שפעם התקשרו אליו לבוא ולנאום בבנייני האומה לפני כחמש אלף מבנות ישראל שהתכנסו לזכרה של מייסדת בית יעקב מרת שרה שנירר ע"ה. בתחילה סירבתי לכך, משרבו והפצירו בי נכנסתי למרן (בעל שבט הלוי זצוק"ל) לשאול אותו על כך, ואז אמר לי: ר' אהרון לא שאני מבקש ממך אלא אני מצוה עליך לילך לדרוש שם,
בתוך הדברים שנשאתי שם ספרתי מעשה פלא על הגאון מרוגאטשוב זצ"ל. שאשה נכנסה אליו ושאלה בפיה, יש לה תינוק שמסכים לאכול רק בימות החול, ובשבת אינו מוכן בשום אופן. השיב לה הגאון שבשעה שנותנת לו אוכל שתלבש בגדי יום חול, ואילו כל השבת תלך עם בגדי שבת. ואכן בשעה שהאכילה את התינוק היא לבשה בגדי יום חול והילד הסכים לאכול. בעלה שהיה תלמיד חכם נכנס אל הרוגאטשובער להבין מהו פשר ה'מופת' עם הבגדי חול, והשיב לו שזה תוספות מפורש בבבא קמא דף ל"ז לגבי דין מועד לשבתות וכו' שבשבת שלבושים עם בגדי שבת הבעל חי אינו מכיר. וכמו"כ יש ילד יהודי עם נשמה, שמחמת שלבושה בגדי השבת אינו מכיר את אימו וממילא אינו רוצה לאכול.
הכינוס הנ"ל היה בחודש אדר ביום הילולת מרת שרה שנירר ע"ה, ואחר כמה חודשים מתקשר אלי המנהל הרב בנימין שרנסקי שליט"א, ואמר לי: משום מה כ"כ לא רצית לדבר בכינוס אז בא ותשמע סיפור:
לפני כשעה התקשרה אלי אשה וספרה לי סיפור בדמעות שליש. יש לה ב"ה בית מבורך עם י"ד צאצאים כן ירבו ובעלה תלמיד חכם עמל בתורה, ומתחילת החורף בשנה זו קרה בביתם מקרה משונה, ששבת אחרי שבת אירעו מאורעות עצובים ומשונים בביתם. פעם נפל אחד הילדים ונסעו לבית החולים, ופעם נשפך מים חמים, פעם היה כפור ירושלמי עז ובדיוק נכבה החימום, פעם לא היה אוכל חם וכו'. כמובן שניסו כל הסגולות שבעולם, בדקו את המזוזות ולא הועיל כלום בידיהם.
אחרי הכינוס הנ"ל בבניני האומה חזרה אל ביתה כשנפשה סוערת, סיפרה לבעלה ששמעה הסיפור הנ"ל עם הרוגטשובער, וזה עושה לה משהו בפנים והיא עצמה איננה יודעת מה. לבעלה החשוב ששמע את דבריה היה שינוי צורה במקום, וביקש בעדינות אם יכול לומר מה שנראה לו, שאולי כל מה שאירע עימם בכל שבת הוא כי מתחילת אותו חורף היתה מדליקה נרות שבת בעודה עם בגדי חול, כי לא הספיקה להלביש בגדי שבת מחמת הלחץ בערבי שבתות החורפיים הקצרים עם המשפחה הגדולה בלי עין הרע. מאז אותה שבת היא קבלה על עצמה שניגשת להדליק את הנרות עם בגדי שבת, והודו לה' מאז עברו השבתות ללא שום תקלה ויגון, וכעת שעברו כמה חודשים בלי שום מכשול, והיא התקשרה להרב שרנסקי לספר זאת.
(רב רבנן)