יומא ל
באיזה פקק תנועה הנהגים לא צופרים?
הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א על הלימוד מקדושת ספר התורה
כולם מכירים בוודאי את הסטיגמה שיש לנהג הישראלי. מקובל לומר שהוא קצר-רוח, אין לו סבלנות, והוא לא חשוד על אדיבות רבה… עוד לפני שהרמזור האדום התחלף, כבר שומעים את הצפירות של הנהגים מאחור, המאיצים באלו שלפניהם, שחלילה לא יתעכבו לרגע…
אבל חלילה לנו להוציא לעז ולדבר סרה על מישהו, ולייחס את החיסרון לעובדה שהוא מארץ ישראל. לכן, אם אפשר לפרוך את הסטיגמה הזאת נעשה זאת בשמחה.
שימו לב כיצד הנהג הישראלי נוהג- תרתי משמע- כאשר הוא נקלע לתהלוכה של הכנסת ספר תורה. נוצרים פקקי תנועה, לאורך הכביש משתרך טור רוך של מכוניות. אך ראו זה פלא: אף נהג לא צופר, כולם ממתינים באורך רוח. נהגים רבים יוצאים מן הרכב ומצטרפים לתהלוכה ולשירה. הם מתערבבים עם הקהל, מפזזים לכבודה של תורה ומנשקים בחום את ספר התורה.
בדידי הווה עובדא: לפני כמה ימים, בראש חודש אלול, יהודי הכניס ספר תורה לאחד מבתי הכנסיות בבני ברק. התהלוכה יצאה מתחילת רחוב רבי עקיבא ונמשכה לאורך הרחוב הראשי. בתוך זמן קצר נוצר טור ארוך של מכוניות. בעיני ראיתי כיצד מאחד הרכבים יוצא נהג חילוני ועמו שני ילדים. האבא הסביר לילדיו בעיניים בורקות: "הסתכלו, זו תהלוכה של ספר תורה. חבל שאין לנו כיפות"… הם עמדו מן הצד ומחאו כפים לצלילי המנגינות החסידיות שבקעו מהרמקול. אחר כך הצטרפו עוד ועוד נהגים, רובם גלויי ראש, ולא הסתירו את התרגשותם מהמחזה שנקלעו אליו.
היו שם שוטרים שפקחו על הסדר. ניגשתי לאחד השוטרים ואמרתי לו: "ערב טוב. אני רוצה לשאול אותך, אתה מכיר היטב את הנהגים הישראלים. איך אתה מסביר את ההתנהגות שלהם כאן? לאן נעלמו הצפירות והצעקות?"…
הוא השיב לי: "אני עשרות שנים במשטרה. מזמן שמתי לב לתופעה הזאת. אין לי הסבר. דברתי על כך עם חברים שלי במשטרה, גם הם שמו לב לכך, וגם להם אין הסבר. אבל זו עובדא: כשיוצא לי לפקח על הסדר והתנועה בתהלוכות של ספר תורה, אני יודע מראש שכללי ההתנהגות של הנהגים משתנים לבלי הכר. אינני צריך להתמודד עם נהגים עצבנים וצעקנים, כפי שאני מורגל בחיי היומיום".
(דורש טוב סוכות)