יומא כו
האם ראוי להיות סנדק שתי פעמים?
מעולם לא שנה אדם בה מאי טעמא אמר רבי חנינא מפני שמעשרת
סנדק אחד לב' בנים
כתב הרמ"א (יו"ד סי' רסה סי"א) שכל סנדק הוא כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם ר"פ) ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כמו שאמרו לגבי קטורת 'חדשים לקטורת' (שם בשם ר"פ). וכדברי המשנה ביומא (כו.) "הפיס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו". ומפרש רש"י (שם יד: ד"ה חדשים) 'כהנים שלא הקטירו קטרת מימיהם יתקבצו כולן לכאן לגורל הקטרת אבל לא ישנים' ובגמ' שם (כו.), "תנא מעולם לא שנה אדם בה מ"ט א"ר חנינא מפני שמעשרת וכו' משום דכתיב ישימו קטורה באפך וכתיב בתריה ברך ה' חילו וכו'".
הקושי בדברי הרמ"א הוא אומר הגרי"ש אלישיב זצ"ל, גם אם נניח שסנדק הוא כמקטיר קטורת, אבל איזה שייכות יש לזה למה שנאמר בקטורת "חדשים לקטורת". שהלא יש להקשות מה פירוש "מעולם לא שנה אדם בה", הרי מובא במשנה בתחילת מסכת יומא (ב.) שבכל שבעת הימים שקודם יום הכפורים כהן גדול מקטיר את הקטורת, ואף בשאר כל הימים אם רצה. ובשפת אמת כתב, שהטעם שאמרו בגמרא "מפני שמעשרת" לא שייך בכהן גדול, שהרי הדין שכהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים בעושר, ואם אין לו ממון כל הכהנים נותנין לו משלהן עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן, ונלמד מן מהפסוק "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו" (ויקרא כא י) ודרשו גדלהו מאחיו, א"כ אדרבא זה תועלת לכהנים שהכהן הגדול יעשיר.
אך אמר הגרי"ש שאין צריך להגיע לתירוץ זה. כי התורה זיכתה לכהן גדול זכות להקטיר, ואם זה זכות שלו מה שייך לבוא כלפיו בטענה למה יתעשר כמה פעמים ואחר לא, זה הרי זכות שלו והוא בעלים על זה. וכך גם לגבי סנדקאות, לא יכול להיות דין שיהיה אסור לאבי הבן לתת סנדקאות למי שהוא רוצה, זה הרי דבר שלו. וכמו שאין צד לומר שאם ירצה אבי הבן להיות בעצמו סנדק אצל כל ילדיו, שלא יוכל להיות לפי המהרי"ל, הוא הדין שיכול לתת כמה פעמים למי שירצה, כי בדבר שזה שלו לא שייך סברא שבגלל שזה מעשיר לא יתן לאחד ב' פעמים. ומה שלא היו מתקבצין לגורל הקטורת רק כהנים שלא הקטירו קטרת מימיהם, כי חז"ל דאגו לכל הכהנים, כיון שלכלל שבט הכהונה יש שייכות בזה, וכל כהן רוצה לזכות בזה כי זה ענין חשוב מאד, ואין לאחד עדיפות על השני, לכן עשו חז"ל סדר, שאין זה מן היושר שאחד יזכה כמה פעמים והשני לא, לכן היו חייבים לעשות גורל, אבל מה זה שייך לענין של סנדקאות.
וזה כונת הגר"א, שכ' (הגהות הגר"א שם ס"ק מ"ו) על דברי הרמ"א 'דבריו אין להם שחר, דאם כן מאי טעמא מאדם אחד דוקא, ואחד לא יעשה ב' פעמים סנדק לעולם. ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר, אלא המנהג הוא ע"פ צוואת ר"י החסיד סי' מ' ע"ש. וכן בנודע ביהודה (יו"ד קמא סי' פ"ו) כתב "ובכל מדינת פולין אין מדקדקין בזה, ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק תמיד, וגם פה קהלתנו אין הכל מקפידין בזה.
הדברים הנ"ל נאמרו בשיעור, ושמעתי מתלמיד רבנו הרה"ג זעליג קוסובסקי שליט"א, שרבינו היה רבנו מורה לשואלים, שאין צריך להקפיד שלא לתת לסנדק אחד כמה בנים.
(פניני אי"ש פרשת תזריע)