יעקב א. לוסטיגמן
אחד הבולטים מבין מגידי השיעורים ב'דף היומי' בכלל ברחבי העולם הוא הרה"ג רבי מאיר שפרכר, מגיד שיעור ב'דרשו' ששיעוריו זוכים לאלפי צפיות והאזנות מדי יום.
למעשה החל הרב שפרכר למסור שיעורים ב'דרשו' מספר שנים אחרי שכבר מסר שיעורי 'דף היומי' בבית כנסת באשדוד, ולאחר שעוד קודם לכן היה מקליט את שיעורי 'עמוד היומי' של ק"ק דחסידי פיטסבורג.
"ביום מן הימים אמרו לי שבארגון 'דרשו' פותחים יחד עם 'קול הלשון' קורס מזורז שבו מכשירים מגידי שיעורים למסור שיעורים ודרשות מול המצלמה, ולאחר מכן יצלמו שיעורים שלהם ויפרסמו בפלטפורמות הפרסום של 'דרשו' ו'אחינו', וכמובן גם ב'קול הלשון'", מספר הרב שפרכר.
"חשבתי שהכוונה היא להציב מצלמה בשיעור שאני ממילא מוסר. בעידודו של אבי מורי הג"ר יעקב צבי שפרכר שליט"א מחשובי בוגרי כולל ש"ס ומרבני מכון ראש פינה החלטתי לנסות, מה יכול להיות?
"הגעתי לירושלים, נכנסתי לכתובת שאליה הוזמנתי, ישב שם הנציג של 'דרשו', ר' יעקב קרישבסקי קראו לו. הוא התחיל להסביר לי במה מדובר ואני קמתי ממקומי ורציתי לצאת. זה לא מתאים לי, אמרתי לו, אני אבוא לירושלים למסור דרשות והרצאות מול מצלמה? לא חושב. אני הסכמתי לשים מצלמה אצלי בשיעור באשדוד, שיעור שאני מוסר ממילא, אבל לא לבוא לירושלים בשביל דרשות והרצאות.
"זה היה די ברור שגם הוא מבין שנפלה כאן טעות ושאני לא אמשיך עם זה, אבל הוא אמר לי: "אתה הרי מגיד שיעור ודרשן, אני ממילא יושב כאן ליד אולפן עם כל הציוד הנדרש, ויש לי זמן כי המגיד שיעור הבא צריך להגיע רק בעוד חצי שעה. אז מה אכפת לך? בוא שב מול המצלמה ותגיד איזו דרשה על מה שאתה רוצה. אף אחד לא מפסיד וכולם מרוויחים…".
"התיישבתי, הוא כיוון את המצלמה, הצמיד לי מיקרופון קטן ואני התחלתי לדבר, דרשתי ודיברתי, סיימתי, הוא עצר את הצילום והוריד ממני את המיקרופון, לחצתי את ידו לאות פרידה ממנו וגם מ'דרשו', ושבתי לביתי.
"הסיפור הזה נשכח ממני לחלוטין, לא חשבתי על זה יותר, ואפילו לא טרחתי לברר אם הדרשה הזאת התפרסמה או לא. אחרי שנה או שנה וחצי פתאום מתקשר אלי יהודי בשם ר' משה הרמן, מנהל מחלקת המדיה ב'דרשו', ואמר לי שאני מוזמן למשרד הראשי של 'דרשו' ברח' הקבלן 45 בירושלים, לפגישה עם המנכ"ל…
"הגעתי לפגישה בהתרגשות גדולה. ארגון 'דרשו' הוא ארגון ידוע ומפורסם, בטח המנכ"ל אדם מאוד עסוק ומאוד סמכותי. אבל התקבלתי בחום, אווירה מאוד נחמדה ומזמינה, ממש הרגשתי בבית.
"המנכ"ל אומר לי שהוא צפה בשיעור שמסרתי אז באולפני 'דרשו' והחליט להציע לי למסור שיעור קבוע בדף היומי, 30 שיעורים בחודש.
"באותה פגישה עם מנכ"ל 'דרשו', קיבלתי בתוך שעה אחת בלבד ארגז כלים מושלם עם עצות זהב איך להגיש שיעור מול המצלמה בצורה מושלמת, והעצות הללו מלוות אותי לאורך כל הדרך איני זז בלעדיהן אפילו פסיעה אחת, כמובן עם סייעתא דשמיא גדולה. אני חושב שזהו סוד ההצלחה של השיעורים הללו.
"בהמשך נכנסתי אל הקודש פנימה אצל כ"ק מורי ורבי האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל. הוא מאוד שמח ומאוד תמך ברעיון. אני קצת חששתי, הרי מדובר בשיעורים שאותם יראו אנשים דרך המחשב, וזה הרי לא כל כך מקובל אצלנו כל הנושא הזה, אבל הרבי זצ"ל חייך ואמר לי שהוא מבטיח לי שלא יהיה אפילו יהודי אחד שיקנה מחשב או יתחבר לרשת בגלל השיעורים שלי…
"וכך הוקם עבורי אולפן ש 'דרשו' באשדוד. באותו בית כנסת שבו מסרתי את השיעורים עוד קודם לכן, הוקצה עבורי חדר מיוחד, שם הוצב מסך ירוק גדול, שמו לי כסא וחצובה על מצלמה, לימדו אותי להפעיל את הציוד ולשמור את ההקלטה בכל פעם, ומאז אני מכין שיעור, נכנס לחדר הזה ננעל בתוכו לשעה או שעתיים, מוסר שיעור או שניים וחוזר לבית המדרש או לביתי. וכך השיעורים האלו הולכים ומתפרסמים בכל פלטפורמות הפרסום האמורות".
"ההרגשה היא של: "קטונתי מכל החסדים", ההצלחה היא הרבה יותר גדולה מהאדם עצמו. כי הרי כל בר דעת מבין שלהרביץ תורה לאלפים ורבבות זוהי זכות נדירה, אלא מה, הקב"ה רצה להרבות תורה בדור ונתן בלב מייסדי 'דרשו' להקים מערך כזה ענק של זיכוי הרבים, ואלו בחרו בי להיות בין מגידי השיעורים שלהם, יחד עם מגידי השיעורים האחרים שכל אחד ואחד מהם הוא מגיד שיעור נפלא בזכות עצמו, וכך זכיתי שהתגלגלה אלי הזכות הזאת…".