יומא יג
מדוע במגרש את אשתו דווקא מזבח מוריד דמעות?
מתי המזבח מוריד דמעות
שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו וכו'. רבי יהודה אומר ושנאמר ׳וכפר בעדו ובעד ביתו׳ — ביתו זו אשתו״, הגמרא (יומא יג.) מאריכה לדון בדברי רבי יהודה שאף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו, לאחר שהיא מקשה מה מועילה האשה הנוספת, והלא אם לא יכנוס אותה לביתו, הרי אינה מוגדרת ״ביתו״, ואם יכנסנה לביתו – הרי עתה יש לו שני בתים, והתורה אמרה ״וכיפר בעדו ובעד ביתו״, ולא בעד שני בתים? בסופה של סוגיא מסיקה הגמרא שמגרש אחת מהן על תנאי.
בספר כמוצא שלל רב (ויקרא טז – עיני יצחק יומא יג:) מביא פנינה נפלאה על יסוד גמרא זו, שנאמרה על ידי הגאון רבי יצחק אהרן רפפורט, מגיד מישרים דק״ק וילקומיר . ידוע מאמר חז״ל (גיטין צ:) ״אמר ר׳ אלעזר: כל המגרש אשתו ראשונה – אפילו מזבח מוריד עליו דמעות״. וכבר עמלו רבים לבאר: מה עניינו של המזבח לכאן?
אין זאת, אמר המגיד מוילקומיר, אלא שהכוונה למעשה הגירושין שנאלץ הכהן הגדול לעשות בטרם כניסתו להקטיר קטורת על המזבח בקודש הקדשים, הרי שגירושין אלו הם תקנת המזבח, ובכל זאת, אם מגרש את אשתו הראשונה – כי אז המזבח עצמו מוריד עליו דמעות! ללמדנו שבקושי התירו לו חכמים לגרש את אשתו הראשונה, אפילו במקום מצוה, וכל שכן שלא במקום מצוה.
ובספר כל משאלותיך (פר' כי תצא) מובא ליישב בשם הגר"ח קנייבסקי שהגירושין זה צער, וצער ממרק ומכפר. והרי תפקידו של מזבח לכפר, והיה צריך להיות טוב למזבח שיש כפרה, אבל בכל זאת גם הוא מוריד דמעות.
ומספר שנשאל מרן הגר"ח שישנו יהודי המעוניין מאד לגרש את אשתו, אבל מחמת הילדים הם לא התגרש ועד היום, הוא בא לרב שלו ואמר אם מחמת כך שאני נשאר עמה גם אהיה עמה בעוה״ב במחיצתה, אני מגרשה מיד. מה לומר לו?רבנו צחק ואמר: ממה נפשך, אם לשניהם יש עולם הבא והם צדיקים, מה אכפת לו לשבת עמה, ואם אין לה עולם הבא הרי לא תשב אתו…
הרעיון שסיפרתם כאן . . .
ב"ה,
כל כך נהניתי, שהעתקתי הדברים
ואפרסם זאת בשמכם,
יישר כוחכם…
נ.ב. אל תשלחו לי מיילים, יש לי עומס על המייל…