יומא יב
מתי החל הגר"ש שקאפ להיכנס לשיעוריו של הנציב מוואלוז'ין?
ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום
הגמרא במסכת סוטה מספרת (לז.) שכשעמדו ישראל על הים ביציאת מצרים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר (תהילים סח כח) 'שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי'. אל תקרי רודם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר 'שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם' (שם) לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר (דברים לג יב) ובין כתפיו שכן. ומפרש שם רש"י – אושפיזכן לגבורה. שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו.
היות והוא קפץ ראשון, זכה שבית המקדש יהיה בחלקו. התרגום מביא את זה על הברכה שבירך יעקב אבינו את בנימין (בראשית מט כז) 'בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל'. אומר האונקלוס בִּנְיָמִין בְּאַרְעֵהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִנְתָּא וּבְאַחֲסַנְתֵּהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְשָׁא.
חז"ל דנים בגמרא במסכת יומא (יב.) איזה חלק בבית המקדש, היה לכל אחד ואחד מהשבטים. אומרת הגמרא ומה היה בחלקו של בנימין, אולם והיכל ובית קדשי הקדשים, ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי. ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, שנאמר 'חופף עליו כל היום' (דברים לג יב), כל היום היה בנימין בוכה "למה הרצועה הזאת לא בחלקי", לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר 'ובין כתפיו שכן' (שם). ומפרש שם רש"י – אושפיזכן, שהיה הארון נתון בחלקו.
בא הסבא מסלבודקה ושואל – אני לא מבין, במסכת סוטה כותב רש"י, שקדש הקדשים נפל בחלקו, וכאן במסכת יומא כותב רש"י שזה הארון שהיה בחלקו … מה השתנה ?!
אומר הסבא מסלבודקה יסוד עצום – במסכת סוטה כתוב, ששבטו של בנימין ירד ראשון לים – מסירות נפש ! … על מסירות נפש קיבלת שכר – קדש הקדשים בחלקך …
אבל בקדש הקדשים יש כל מיני מקומות, זה לא נותן לך עדיין את ארון הקודש …
ארון הקדש, ששם מונחים הלוחות, זה לא שייך למסירות נפש … אז למה זה שייך ???
זה שייך לכיסופים ולערגה – ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, חופף עליו כל היום – "למה אין לי את החלק הזה" !
מצטער עליה בכל יום … מה הפירוש ???
לא אוכל ולא שותה ולא ישן "למה אין לי את הרצועה הזאת בחלקי" !
כשבן-אדם מדגיש בכל יום "למה אין לי את הרצועה הזאת", ככה אתה זוכה לתורה ! לתורה אתה זוכה, רק ע"י כיסופים ! לתורה אתה זוכה ע"י ערגה , שאתה מביע "ריבונו של עולם, כמה זה חסר לי" !
כשבן-אדם יש לו את הצער הזה "למה אין לי את החלק הזה", כך הוא זוכה לתורה !
מסופר על ר' שמעון שקופ , בעל ספר שערי ישר … הוא הגיע לנציב מוולוז'ין, כדי לשאול אותו שאלה …
היה לו רשב"ם מוקשה במסכת ב"ב …
לר' שמעון שקופ, היתה דרך אחרת בלימוד התורה … הוא לא היה ניכנס לשיעוריו של הנציב מוולוז'ין …
ניכנס ר' שמעון שקופ לנציב, ושאל אותו – מה הפשט ברשב"ם הזה ?
אמר לו הנציב מוולוז'ין – אין לך מושג, כמה דמעות אני הזלתי, כדי להבין את הגמרא הזאת ! אין לך כמה מושג עליתי לקברי אבות, והתחננתי שיהיו לי לעזר להבנת הדברים !
אין לך מושג כמה דמעות הורדתי, להבנת דברי הרשב"ם האלה !
מאז… נכנס ר' שמעון שקופ, לשיעוריו של הנציב מוולוז'ין.
אדם שמסוגל להוריד דמעות ולבכות , כדי להבין את התורה, יש לו את הכיסופים לתורה ! הוא יודע מה זה תורה!
(הרה"ג ר' ברוך רוזנבלום שליט"א)