יעקב א. לוסטיגמן
הממלכה הירדנית רעשה וגעשה. יורש העצר לשעבר, הנסיך חמזה, ביקש להדיח את אחיו המלך עבדאללה השני, ולתפוס את כס המלכות תחתיו.
וכל כך למה?
לא בגלל שהוא רוצה להיות המלך, מה פתאום, וכי על עצמו הוא חושב? הרי הוא בן לחוסיין מלך ירדן, נינו של עבדאללה הראשון, אשר כל מלכותם לא היתה בשביל עצמם ומעולם לא חשבו על עצמם ולא נהנו ממלכותם כמלוא נימה. רק בני האומה הירדנית היו בראש מעייניהם.
הארמון המפואר? לכבוד הממלכה! מכוניות הפאר והבגדים ההדורים? אלו נועדו לכבד את המורשת הירדנית! העובדה שכל בני המשפחה יושבים איש תחת גפנו ותאנתו ומתפרנסים על חשבון האומה הירדנית בלי שינקפו אצבע למענה? נו באמת… מה רציתם? שהנסיך יעבוד? עוד מעט תאמרו שהוא גם חייב לתת לכם דין וחשבון כמה כסף הוא שאב מקופת הממלכה…
גם חמזה כמותם, חפץ בשלום עמו, ומאחר ויש לו ביקורת גדולה על התנהלותו הרהבתנית של אחיו והשחיתות הפושה בכל תחומי החיים בירדן, החליט לשים נפשו בכפו, ולנסות לתפוס לעצמו את כס המלוכה.
מדובר בסיכון גדול מאוד. לא מן הנמנע שהמלך יחליט להדיח את ראשו של המורד מעל כתפיו כעונש על כוונותיו הזדוניות. כשמדובר בחמזה הנסיך הסכנה גדולה שבעתיים, שכן המלך עבדאללה הוא אחיו רק מאב ולא מאם, ספק גדול עד כמה גדולה היא האחווה השוררת ביניהם…
הנסיך הירדני לא ידע, אבל כל הפגישות שקיים עם אנשיו, תועדו. כל שיחות הטלפון שביצע הוקלטו בזמן אמת. סוכני חרש עקבו אחריו ודיווחו על כל תנועה שלו, וכאשר החליט לקדם את התוכנית ולהביא אותה לשלבים מעשיים יותר, הגיע מפקד צבא ירדן והתדפק על דלתו.
"התוכניות שלך גלויות וידועות לנו", אמר מפקד הצבא. "השיחות שלך הוקלטו, והשותפים שלך נעצרו כולם, עד האחרון שבהם. עכשיו גם אתה מצווה שלא לצאת מביתך ולא לשוחח עם איש עד שהמלך יחליט כיצד לנהוג בך, באחיו המורד וכפוי הטובה".
הפרשה התפרסמה במהירות והכתה גלים ברחבי העולם. שמעו של הנסיך חמזה יצא למרחוק, והעולם כולו עקב אחרי הפרשה עד לסיומה הטוב: כל המורדים עדיין כלואים מאחורי סורג ובריח, והמנהיג שלהם, הנסיך חמזה, התנצל בפומבי ויצא לחירות. הוא הרי לא אמור להיענש כמו אזרחים מן השורה, גם אם הוא היה זה שפיקד עליהם. איתם ימוצה החוק והוא ייפטר לחיים טובים ולשלום.
למה? כי הוא אחיו של המלך, וגם אם הוא ביקש למרוד בו ולמרות שהמלך מאוד מאוד כועס עליו, ונפגע ממנו עד עמקי נשמתו, הוא עדיין סולח ומוחל לו, ומשחרר אותו לחופשי בתקווה שלא ינסה לשוב ולמרוד בו.
עד כאן תיאור הדברים כפי שאירעו בממלכה הירדנית בשבועות האחרונים.
ועכשיו למוסר ההשכל שכדאי לנו ללמוד מכך.
קודם כל, המלך עבדאללה ידע שאחיו הנסיך עלול לנסות ולמרוד בו. הוא לא הופתע ממעשיו, לראיה העובדה ששיחותיו הוקלטו וסוכני חרש עקבו אחריו עוד לפני שידעו בכלל שיש מזימה כלשהי – מוסר השכל, לפעמים נדמה לנו שאנחנו עושים את מעשינו בסתר, באין רואה, אבל אי אפשר להתחמק מעינו הפקוחה של המלך!
מוסר השכל נוסף שיש לנו ללמוד מהסיפור הזה: אדם שיש בלבו תאווה לשלטון, או לכל דבר אחר, גם אם הוא יכלא אותה במשך שנים רבות, מתישהו היא עלולה להתפרץ ולהכהות את התודעה שלו – בלשון חז"ל זה נקרא "אל תאמן בעצמך עם יום מותך".
הנסיך חמזה הכיר היטב את אחיו ואת יכולותיו. הוא ידע שהמלך צופה ועוקב אחריו ובכל זאת התפתה לחשוב שאולי הוא יצליח להוביל כנגדו מזימה שתביא להדחתו – מוסר השכל: התאווה הגדולה משבשת את השכל הישר.
"כל השותפים במעל נעצרו וצפויים להיענש בחומרה, אבל אחיו של המלך יצא ללא פגע והשניים כבר הופיעו יחד בפומבי כאילו לא קרה דבר. חמזה נדרש רק להתנצל בפומבי ולקבל על עצמו את מרותו של המלך בהודעה שתתפרסם לאומה – המוסר השכל החשוב ביותר שנלמד מכל הסיפור הזה: אנחנו בניו של הקב"ה. אנחנו לא זרים לו, ולכן גם אם חטאנו לפניו ומרדנו בו חלילה וחלילה, "ישראל עם קרובו", אם רק נחזור בתשובה ונקבל על עצמנו בקבלה מוחלטת שלא לשוב לכסלה עוד, הקב"ה בוודאי יסלח לנו וישליך במצולות ים את כל חטאינו".