יומא ט
האם מותר לתת שם לבית הכנסת ע"ש חיה טמאה?
רבי יוחנן בן תורתא
ושוב שאלה במעשה שהיה עם פעיל 'לב לאחים' מארה״ב שביקר בארה״ק בעיצומה של המלחמה בעזה. הוא ביקש לבקר בשדרות ולצאת יחד עם הרכז המקומי לפעילות. כאשר נסע עם הרכז לביקור-בית נשמעה לפתע אזעקה שחייבה אותם להיכנס למרחב מוגן תוך שניות ספורות. הם הסיטו באופן מידי את הרכב לשולי הדרך ושניהם קפצו החוצה ורצו לפתח בניין סמוך. בדרכם שמו לב כי תוך כדי העצירה המהירה פגע הרכב בכלב קטן ודרס אותו. בינתיים השניים ניצלו את ההזדמנות ונכנסו לבקר בביתם של שתיים מהמשפחות הגרות בבניין אליו נכנסו. כשיצאו מהביקור ראו בני משפחה מהבית הסמוך שעומדים ליד הכלבלב המת ומבכים אותו מרה. הם ביקשו לשוחח עם בני המשפחה ולהתנצל לפניהם על הנזק שגרמו להם בשגגה. הפעיל אף הוציא מכיסו שטר של מאה דולר והציע לפצות אותם שיוכלו לקנות כלב חדש. בני המשפחה הופתעו והתפעלו מאד מהיחס, הזמינו אותם לעלות לביתם ונכנסו לשיחה ארוכה. כשבסיומה סידר להם הרכז אברך שיבוא ללמוד פעם בשבוע.
יום אחד התקשר אבי המשפחה אל הרכז ואמר שיש לו בקשה. המשפחה רוצה לפתוח 'מדרשה' שיתקיימו בה חוגים ליהדות וילמדו בה תורה. הם רוצים להנציח על המדרשה את שם הכלב שנדרס – איגור, ולקרוא למדרשה 'זכרון איגור'. תדהמתו הייתה כה גדולה עד שלא ידע איך להגיב על ההצעה. מה היה עליו לענות להם?
תשובה: אם בני המשפחה מתעקשים לתת למדרשה שם של כלב, אולי מותר. והוא על פי דברי התוס׳ ישנים (יומא ט, א) וז״ל: אמר רבי יוחנן בן תורתא… בפסיקתא (רבתי פי״ד) מפרש שנתגייר על ידי פרה. עכ״ל, הרי שאין זה גנאי לקרוא לרבי יוחנן על שם התורתא מאחר ועל ידה נתגייר. כך יתכן שאין בזיון לקרא למדרשה על שם כלב כיוון שעל ידו חזרה המשפחה בתשובה.
ויעוין גם בירושלמי סוף תרומות באחד שחלק כבוד לכלבו משום שהציל את אשתו, והושיב את הכלב בראש השלחן ליד חכם, כהכרת הטוב. ומצינו גם במסכת גיטין (נו, א) שחמיו של רבי עקיבא נקרא 'כלבא – שבוע' הרי שאין בזה בזיון.
הצעתי את השאלה לפני הגראי"ל שטיינמן, שהשיב: מה אכפת לנו איך הם יקראו לבית המדרש?… יקראו באיזה שם שיקראו, העיקר מבחינתנו הוא להגדיל תורה ולהאדירה, שיקום במקום בית מדרש, שיפיץ תורה וקדושה ובו יתקיימו שיעורי תורה לילדים, לנוער ולמבוגרים, ויתקרבו בני המקום לשמירת תורה ומצוות.
(כאיל תערוג)