יומא ז
דרשת הבר מצוה של מרן הגר"ח קנייבסקי
טומאה בציבור הותר או דחויה
בהזדמנות באחד מימי חודש טבת, בעת טעימת שחרית לפתע אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, מספר הגאון ר' אליהו מן: היום יום בר המצוה שלי ומה שלא מזכיר יום ההולדת, ביאר לי מרן הגראי"ל זצ"ל, כיון שרבי חיים קניבסקי שח רק בדבר של מצוה, והרי יום הולדת אינו שייך למצוות, אלא יום בר המצוה.
פעם לא היתה כלל סעודה בבר מצוה. הבר מצוה שלי הייתה בישיבת "בית יוסף", עם קצת מזונות ושתיה ולא הייתה סעודה, הזמנות נשלחו רק לכמה יחידים, השכן כתב את ההזמנה במכונת כתיבה. קיבלתי רק כמה ספרים, החזון איש נתן לי ספר חזון איש על יבמות והוא אצלי, הרב מפונוביז' נתן מאירי על חולין, הג"ר מתתיהו שטיגל – חובת הלבבות קטן. רבי יעקב הלפרין – משניות. רבי שמריהו גריינמן היה אז חתן במשפחה וחמיו המוהל הרב שקול, נתן ג"כ משניות. אביו של הג"ר אברהם פרבשטיין שהיה חייט ותפר לי את הבגדים ובשעתו היה ראש הקהילה נתן לי גמרא ברכות פרק קמא עם ניקוד. הבנים של הג"ר שמריהו גריינמן נתנו לי בשותפות ספר. הג"ר יהושע קרליץ נתן ספר. בבר מצוה השתתף גם הז'בינקע רב.
אמרתי דרשה על 'היסח הדעת בתפילין' וזה הסתעף לטומאה הותרה או דחויה [עי' יומא ז' ב']. ומסתמא הודפס בקהילות יעקב, לא היה מי שמפריע בדרשה. הרב מפונוביז' אמר דרשה. היו רק הידידים הקרובים והכיתה מהחיידר. את החיידר גמרתי בגיל 14 ואז נכנסתי לישיבה קטנה. גם בברית לא היתה פעם סעודה כלל ואף למשפחה רק מזונות ועוד.
לגבי הדרשה של בר מצוה אמר רבנו: כי רוב הנערים היו אומרים משאגת אריה אודות לילה זמן תפילין וכדו', אבא אמר לי מליצה בשם מגיד אחר שבכל ברית בא אליהו הנביא ובכל בר מצוה בא השאגת אריה, אני אמרתי שטיקל תורה של אבא עם שייכות לשאגת אריה. בחתונה היו מפריעים לחתן אבל לא בבר מצוה. בר המצוה שלי היה בבית המדרש של ישיבת 'בית יוסף' כי עשוהו על תנאי ויכלו לערוך סעודות.
(כל משאלותיך)