יעקב א. לוסטיגמן
זר כי ייקלע בשעות הבוקר לבית המדרש 'יראי ה" השוכן בקצה החניה ברח' הרב אלישיב שברמת בית שמש א', בוודאי ישפשף את עיניו בתימהון ויצבוט את עצמו כדי לוודא שהוא אכן נמצא בבית מדרש שכונתי רגיל לכל דבר.
קולות הוויכוח המתנהל בסערה, נשמעים כאילו נלקחו מטבורו של היכל אחת הישיבות הגדולות והמפורסמות. האווירה סוערת. זה טוען בכה וזה טוען בכה, הוויכוח מתלהט, כל אחד מביא ראיה לדבריו, ובתווך נשמעות כמה דעות נוספות והצעות ליישב את הסתירות ששני הצדדים מציגים זה כנגד שיטתו של זה.
בכל בוקר המחזה חוזר על עצמו. הם מתיישבים בשעה 9:30, רובם אחרי שכבר החלו את יום העבודה שלהם ומיהרו לצאת עם תחילתו לשיעור התורה בו הם משתתפים בקביעות. כל אחד מהם הוא איש עסקים, רוב רובם עצמאיים שמעסיקים תחתיהם אנשי צוות ומשרד, כך הם יכולים להרשות לעצמם להתנתק מהעבודה למשך שעה ולפעמים גם לשעה וחצי, מבלי שהדבר יפגע בשגרת יומם ובמקום עבודתם.
על המלאכה מנצח הרב צבי לובין, אחראי מחלקת שכר ב'דרשו'. הלימוד מתבצע באופן ייחודי בלימוד של מסכת מתחילתה ועד סופה, בלימוד עיוני ובדרך של לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כשכל הלומדים, הם בעלי בתים יראים ושלמים, שלא זכו לחבוש את ספסלי בית המדרש מבוקר ועד לילה, ובכל זאת, את העתים שהם קובעים לתורה, הם מנצלים ללימוד עיוני בריתחא דאורייתא ואליבא דהלכתא.
"זה התחיל כשיעור 'דף היומי'", מספר הרב לובין בשיחה עם 'הפותח'. "במשך עשר שנים למדנו את הש"ס פעם וחצי, אבל אחרי התקופה הזאת הרגשתי שאני לא עומד בקצב. הרגשתי שאני ממש נשחק, כי עוד לפני שהספקתי להבין את הדף לאשורו כראוי, אני כבר שקוע בדף הבא ומיד מדלג לזה שלאחריו.
"החלטתי לעבור ללימוד איטי יותר, והצעתי למשתתפי השיעור להצטרף אלי. רבים נרתמו בשמחה ליוזמה, ומאז חודש אלול תשע"ט, אנחנו לומדים ביחד בקצב הרבה יותר איטי, ובלימוד הרבה יותר מעמיק ונרחב.
"אנחנו מתחילים בלימוד הגמרא. לומדים כל סוגיא בצורה רצינית, גמרא, רש"י תוס', לאחר מכן רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור שולחן ערוך, משנה ברורה ואפילו את הפסקים של אחרוני האחרונים ממש.
"אני מכין היטב את השיעור מראש, יחד עם חברותא שזכיתי ללמוד איתו, אחד מגדולי תלמידי החכמים בבית שמש. ובכל זאת, זה לא מתנהל בסגנון של שיעור שאני מוסר וכולם מקשיבים, אלא בצורת לימוד משותף, כולם מדברים, לכל אחד יש יכולת להתבטא וכולם אכן נוטלים חלק פעיל מאוד בלימוד.
"כמובן שזה מגיע במהירות לכדי ויכוחים סוערים, ואדרבה, אנחנו מעודדים את זה ושמחים עם ה'ריתחא דאורייתא'. אנחנו לא ממהרים לשום מקום, אין לנו הספק שאנחנו צריכים לדחוק את עצמנו כדי לעמוד בו. אנחנו לומדים כדי להבין וכדי לדעת. כדי להבין את הגמרא וכדי לדעת איך זה מתורגם לפסיקה ההלכתית בפועל".
כמה זמן לוקח לכם לסיים מסכת?
"הרבה זמן. התחלנו עם מסכת סוכה, בראש חודש אלול תשע"ט. סיימנו אותה ממש לפני פורים תשפ"א. כלומר למדנו במשך שנה וחצי את מסכת סוכה לבדה.
"בגלל שפורים זה כבר בסוף זמן, ובדיוק אז סיימנו בשיעור את מסכת סוכה ורצינו להגיע לפסח מוכנים יותר, התחלנו את פרק 'ערבי פסחים' מפורים ועד פסח. לא למדנו את כל הפרק, אלא את הסוגיות ההלכתיות הנוגעות הלכה למעשה בהלכות הפסח, אכילת מצה ומרור, שתיית ארבע כוסות ומצוות והגדת לבנך.
"כך נכנסנו לחג הפסח מוכנים כפי שלא היינו מוכנים מעולם. משתתפי השיעור אמרו שליל הסדר שלהם השנה היה מרומם ונעלה יותר לעומת שנים קודמות, כי הפעם למדנו את כל ההלכות לעומק, מהשורש שלהן, לא רק מה מותר מה אסור ואיך צריך לעשות את זה, אלא גם מה השיטות השונות, מה שורש המחלוקת בין הפוסקים השונים, איך אלו למדו את הפשט בגמרא ואיך אלו למדו, האווירה היתה אחרת. שונה לחלוטין".
ומה לומדים עכשיו?
"אנחנו מתחילים ללמוד את מסכת ברכות, קודם פרק תפילת השחר מכיוון שהגישה שלנו היא ללמוד בתחילת זמן את הפרקים היותר הלכתיים, ואילו את הפרקים שבהם יש יותר אגדתות בסוף הזמן. אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח לנו ללמוד את מסכת ברכות, אבל אני מעריך שזה ימשך זמן ממושך, לא פחות מהזמן שלקח לנו לסיים מסכת סוכה.
איך התגובות? הציבור מחובר לסגנון הלימוד הזה? זה התרחב למקומות נוספים?
"לא ידוע לי על שיעורים נוספים בסגנון הזה. אף פעם לא עשינו לזה פרסום גדול ולא בדקנו אם יש עוד שיעורים כאלו.
"התגובות אצלנו מדהימות. משתתפי השיעור מאוד מרוצים, האווירה בשיעור ממש מחשמלת, כולם באים צלולים וערניים כי זאת תחילת היום. מתחילים את היום עם חדווה של תורה, כל משתתף יוצא מהשיעור כשהוא מלא וגדוש, זה נותן כוחות לכל היום. אולי באמת בעקבות הפרסום הזה ייפתחו שיעורים נוספים בסגנון הזה, והיה זה שכרנו".