שקלים יט
כיצד הקריבו קרבן פסח במצרים מצאן מצרים שהיה עבודה זרה?
תשע חנויות מוכרות בשר נבילה
בקרבן פסח מצרים נאמר ״משכו וקחו לכם צאן למשפחותיהם ושחטו הפסח״ (שמות יב כא). ואומר רש"י ״וקחו — מי שאין לו, יקח מן השוק״(רש״י). ועל כך הקשו רבים: הלא מן השוק פירושו צאן של מצרים, ואיך הותר לישראל להקריב את פסח מצרים מן הצאן, והרי הוא ״נעבד״ ואסור לגבוה ?
בספר ״פני אריה״ מתרץ קושיא זו: על הדין של תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה, ששנינו (פסחים ט.) שבלקח מן הקבוע דינו כמחצה על מחצה ואסור ובפירש הלך אחר הרוב ומותר, כתבו התוספות (שם ד״ה היינו) לחלק לגבי נמצא ביד נכרי, שאם ראינו שלקח הנכרי מן הקביעות, שאז נולד הספק במקום הקביעות – אסור, אבל אם לא ראינוהו לוקח ממקום הקביעות, דינו כבשר שפירש והולכים אחר הרוב, ומותר. ולכן אמר משה רבינו לפרעה ״גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה׳ א־לוקינו״, והיינו, שאם תאמר שהוא נעבד, הרי רוב המקנה בצירוף מקנה ישראל הם כשרים, ואם כן כאשר פרעה יתן ולא יראו שלקח ממקום הקביעות – הולכים אחר הרוב וכשר. וזו גם כוונת אמירתו של משה רבנו ״גם מקננו ילך עמנו״ (שמות י כו). כלומר, ועל כן ממנו ניקח לעבוד את ה', שהרי לא נדע אם נצטרך לקחת מצאן פרעה כלל, ולכן גם אם ניקח ממנו נהיה רשאים, שהרי כאשר פרעה לקח מן הקביעות עדיין לא נולד הספק כלל!
(כמוצא שלל רב שמות יב כא)