שני סיפורים מדהימים יש מרבינו שליט"א ומהרבנית ע"ה כפי ששמעתי מפיה, המלמדים אותנו מעט מושגים בחובת הזהירות העצומה הנדרשת במידות בין אדם לחבירו.
את המעשה הראשון סיפר לי חתנו של רבינו שליט"א, הגאון רבי דוד אפשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "תורה בתפארתה". לפני כשלושים שנה עלה עם אשתו, בת רבינו, לאחר בדיקת חמץ לבית רבינו שליט"א, לראות מה נשמע ואם צריכים עזרה. רבינו שליט"א אמר להם: "היה פה יהודי באמצע שבדקתי את החמץ, בא להגיד משהו ובגלל שהייתי באמצע הבדיקה לא יכולתי להתייחס ולהשיב לו כהוגן. אני חושב שאולי הוא נפגע מכך ואני רוצה ללכת אליו הביתה ולפייס אותו, לבקש ממנו סליחה. תבררו לי בבקשה איפה הוא גר".
מיד ביררו היכן הוא מתגורר, מצאו את הרחוב אבל לא ידעו איזה מספר בנין. רבינו אמר, "אלך עכשיו ואחפש בכל בנין עד שאמצא אותו".
סיפר לי הגר"ד אפשטיין שליט"א: הלכנו יחד, רבינו עלה בנין ראשון של הרחוב כל קומה עד הקומה האחרונה ולא מצא את המשפחה, וכך המשיך מספר בנינים כשרבינו שליט"א עולה בכל בנין את כל הקומות עד שסוף סוף מצאנו את בית המשפחה. אותו יהודי כבר היה עם בגדי שינה וכל כך התרגש למראה רבינו, הוא גם לא הבין מה פתאום רבינו טרח להגיע אליו, אך רבינו ישב ודיבר אתו, התפייס עמו עד שראה שהכל בסדר וחזר הביתה.
את כל זה עשה רבינו שליט"א בליל בדיקת חמץ, וזאת כאשר רבינו שליט"א מסיים בדיקת חמץ עם כל ההידורים וההקפדות ההלכתיות לא לפני השעה אחת עשרה בלילה. ללמד אותנו בין אדם לחבירו מהו.
חשבון הנפש של הרבנית ע"ה
הרבנית ע"ה סיפרה לי, בשנת תש"ע, היה זה בחג הפסח האחרון לחייה: הרגשתי כל כך לא טוב פתאום בפסח, סבלתי מכאבים וייסורים נוראיים, נתנו לי משחות וכלום לא עזר. עשיתי חשבון הנפש על מה ד' כך עושה לי, אולי ציערתי מישהו.
נזכרתי שבכל שנה אני מקבלת חרוסת מיוחדת מאישה ירושלמית ולאחר מכן הייתי מביאה מהחרוסת הזאת לאישה אחת. השנה, האישה הירושלמית לא הביאה לי משום מה והייתה לי כזאת כמות קטנה אז לא הבאתי לאותה אישה שאני מביאה לה בכל שנה. חששתי שאם אביא מהכמות הקטנה שיש לי לא אשאר לנו כלום מהחרוסת.
כעת חשבתי, אולי מהצער שנגרם לאותה אישה שלא הבאתי לה השנה חרוסת, נגרמו לי כאלה ייסורים. מיד אחרי החג לקחתי בקבוק יין, ארזתי יפה הוספתי עוד מתנה ושלחתי לה עם ברכה מיוחדת ופייסתי אותה. באמת הוברר לי לאחר מכן שהיא לא הבינה מה קרה השנה שלא הבאתי לה חרוסת. מיד לאחר שפייסתי אותה עברו לי הכאבים!
הלוואי ונלמד מעט מהזהירות המופלגת במידות בין אדם לחבירו עליהם כה הקפידה הרבנית הצדקת ע"ה.
'במה' bama.org.il