שקלים טו
מהו מתן בסתר שאפשר להפקיד אצל הקדוש ברוך הוא?
מתן בסתר יכפה אף
כאשר האדם מתאפק מלהוציא דיבורים אסורים, מפיו הרי הוא כמפקיד את הדיבורים הללו אצל הקב״ה, שהרי מחמת מצות התורה הוא נמנע מלדבר, וא״כ הרי הוא כמוסר את דיבוריו לשכינה, וכדברי הרה״ק רבי מנחם מנדל ה׳שרף׳ מקאצק זי״ע (אמת ואמונה אות רמב), שפירש את הפסק (משלי כא יד) ׳מתן בסתר יכפה אף, שזה על המתאפק מלהוציא דבר איסור מפיו, כי אין לך מתן בסתר, גדול מזה, שהרי אין בריה בעולם יודעת מה היה במחשבתו לדבר חוץ ממנו והקב"ה היודע תעלומות סתרי כל חי. נמצא שבהתאפקותו נתן כביכול ׳מתן בסתר' להקב״ה ומבטל חרון אף. וכבר ידוע בין החכמים שכדאי הוא הדבר להפקיד פקדונות אצל מלכים ושרים ולתת להם מתנות, כי עי״ז תהיה לו דריסת רגל בביתם ובארמונם, ויוכל לקבל מהם טובת הנאה כשיצטרך.
(באר הפרשה)
פעם, בא רבי מרדכי בנעט זצ״ל, אצל עשיר אחד, שהיו מרננים אחריו, כי בסתר הוא נותן ידו לרפורמים ולכופרים, ותבע ממנו ליתן נדבה הגונה לצרכי צדקה, שהכריזו עליה ברבים, הלה סרב לתת ואמר: רבי, רגיל אני ליתן צדקה בצנעה, מתן בסתר. אתמהה! — ענה רבי מרדכי בחיוך — עבירות שאתה עובר בסתר, ידועות וגלויות הן לכל בני העיר, ומכריזים עליהם ברבים, ואילו צדקה, שלפי דבריך אתה רגיל ליתן בסתר, מדוע אין איש מאתנו יודע עליה כלל…
(במשנת הפרשה)