שקלים יד
מהו המבחן המסתורי שהיה עובר כל יהודי שראה את לחם הפנים?
לחם הפנים
על הפסוק 'ויצא בן אשה ישראלית' (ויקרא כד י) מפרש רש״י 'מהיכן יצא? רבי ברכיה אומר, מפרשה שלמעלה יצא [היינו פרשת לחם הפנים]. לגלג ואמר 'ביום השבת יערכנו', דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים'. והקשה היפה תואר שהרי לחם הפנים היה חם בכל עת ומדוע טען המקלל שהלחם צונן. ותירץ שאותו רשע לא היה מודה בנס זה. עוד יש מיישבים על פי דברי הרמב"ן (דברים יב ח) שבמדבר לא התחייבו בעליה לרגל, ולכך לא ראה המקלל את לחם הפנים. אך השפת אמת (כפי שכתב בשמו בנו האמרי אמת בהסכמתו לספר גור אריה יהודה) הוכיח מגמרות ומדרשים שאף במדבר היו עולים לרגל.
והאדמו״ר מגור בעל האמרי אמת תירץ (בפרשתנו), שלחם הפנים הוא מלשון ״כמים פנים אל פנים״, שלכל אחד היה נראה בצורה שבו הסתכל עליו, שאם הסתכל עליו בלהט ובחמימות, אז ראה הנס במו עיניו שהיה חם כיום הלקחו, אך מי שהסתכל עליו בלעג ובקרירות, נראה בעיניו גם כן כלחם קר ופת צוננת.
וזהו שהיו אומרים לעולי רגלים ״ראו חיבתכם לפני המקום״ (יומא כא:), דהיינו שכל אחד יסתכל בלחם ויבחן את עצמו האם הוא מחבב ואוהב את השי״ת וכנגד זה אף הקב״ה אוהבו מחבבו, ואם רואה שהלחם חם, סימן שהוא אוהב ה׳ ומכבד התורה ומצוותיה, אך אם היה רואה שהלחם קר, יבין וידע שהינו קריר בעבודת ה'. ולכן נקרא ״לחם הפנים״ כי בו היתה משתקפת ונגלית פנימיותו של כל איש מישראל. והוסיף האדמו״ר הבית ישראל, שכן הוא בכל דבר שבקדושה, שכפי שרואה אותו בלהט שבקדושה, כן מקבל ממנו חמימות, אבל המביט בקרירות ובשאט נפש, אינו נמשך ונדבק אל הקדושה.
(בארה של תורה)