שקלים יג
איך נקרא תנא בשם ישמעאל והלא שם רשעים ירקב?
ושם רשעים ירקב
פעם אחת ישב הגאון רבנו יהונתן אייבשיץ במסיבה של תלמידי חכמים, ואמר הגאון שהוא יכול לחדש על כל מימרא שיציעו לפניו תיכף בלא עיון, ופתח אחד מן המסובין וביקש שידרוש על ברייתא דר׳ ישמעאל, ומיד שפתותיו נוטפות דבש תחת לשונו.
ופתח ואמר, הנה על הפסוק 'ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו' (בראשית כה ט) מפרש רש״י שמכאן לומדים שישמעאל עשה תשובה, מזה שכתוב ״יצחק ״ואח״כ ״ישמעאל״, שאע״פ שישמעאל גדול מיצחק – הוליכו לפניו. ויש להקשות, הרי ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ ויתכן אפוא שישמעאל הלך לפני יצחק. והנה ידועה הברייתא דרבי ישמעאל ״בשלש עשרה מדות התורה נדרשת״, וברייתא זו תתבאר הפלא ופלא.
בגמרא ביומא (לח:) לומדים מהפסוק ״ושם רשעים ירקב״ (משלי י, ז) – שאסור לקרוא לאדם בשמו של רשע. ולפי״ז קשה – היאך נקרא התנא רבי ישמעאל כך, הלא ישמעאל רשע היה?
מובא שהכלל ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ הוא דווקא בשני ענינים, שיתכן שענין אחד היה לפני ענין אחר – אע״פ שסדרן בתורה שונה. אך בענין אחד – מה שנכתב מוקדם – מוקדם, ומה שנכתב מאוחר – מאוחר. ומוכיחה זאת הגמרא מהלימוד ״כלל ופרט וכלל״ שהוא לימוד שלומדים מעניין אחד ע״פ סדר הכתוב, ולכן מוכרח שבעניין אחד אכן יש מוקדם ומאוחר בתורה.
ועתה מתבארת ברייתא דר׳ ישמעאל היטב: ״רבי ישמעאל אומר״ – וקשה, היאך נקרא כך, הלא ישמעאל היה רשע? ולכן ממשיכה הברייתא ואומרת: ״בשלש עשר המדות התורה נדרשת… כלל ופרט וכלל״ – ומזה לומדים שבענין אחד יש מוקדם ומאוחר בתורה, וא״כ מהפסוק ״ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו״ – שזה ענין אחד, לומדים שיצחק הלך לפני ישמעאל, ונמצא א״כ שישמעאל עשה תשובה – כדפירש רש״י, ומעתה אפשר לקרוא על-שמו של ישמעאל…[צפיחית הדבש]
(פנינים – מתורת הגאון רבי יונתן אייבשיץ)