ש. מה הדין אם ספר ספירת העומר ותוך כדי דיבור חזר בו משום שחשב שטעה ביום, ולמחרת בלילה התברר לו שלא היה צריך לחזור בו וטעה במה שחזר בו. האם יכול לספור בברכה?
ת. עלתה לו הספירה, וכדמבואר במלחמות סופ"ק דברכות בסוגיה דשכרא דחזרה בטעות לא הוי חזרה.
ש. מה הדין כשאמר את יום הספירה, כגון שאמר לחברו: "היום ל"ג בעומר לא אומרים תחנון", האם יצא ידי חובה בספירה זו, או יכול לספור בברכה.
ת. יצא בדיעבד, ויחזור לספור בלא ברכה.
ש. מה הדין באדם שביום ה' בלילה שכח לספור ספירת העומר ונזכר ביום שישי, אך כבר קיבל שבת. האם יכול לספור, או שזה כבר יום אחר.
ת. מסתבר שיספור.
ש. מה הדין באדם שבא לבית הכנסת לתפילת ערבית ומצא את הציבור בשמונה עשרה והתחיל להתפלל עמם שמו"ע, וכעת לאחר שמו"ע צריך להשלים ק"ש וברכותיה. האם יכול לספור עם הציבור קודם 'עלינו', או שצריך לקרוא קודם קריאת שמע משום תדיר קודם.
ת. לא הוי תדיר, משום דלא הוי בעידנא כיון שבא לומר עלינו.
ש. במשנה ברורה מבואר דאם ספר וחשב שלא לצאת ידי חובה יכול לספור בברכה אף באותו יום. האם כשחברו שואל אותו מה סופרים היום, יכול לחשוב 'אני לא רוצה לצאת' ולענות את מספר היום? האם טוב לעשות כן לכתחילה?
ת. לא טוב לעשות כן לכתחילה, כיון שיש מ"ד שיוצא משום שאין צריכות כונה.
(גליון 'דברי שיח' מתוך קונטרס 'פסקי שמועות')