שקלים ט
מתי אמר הגראי"ל שטיינמן לאחד מנכדיו שיפנה לסבו השני?
והייתם נקיים מה' ומישראל
כתב הטור (יו"ד סי' תז) 'גבאי צדקה הכשרים אין מדקדקין אחריהם, ומכל מקום כדי שיהיו נקיים מהשם ומישראל טוב להם שיתנו חשבון. וכתב שם הב״ח 'כדי שיהיו נקיים מהשם ומישראל – זה לא נמצא בפוסקים, ואולי למדו ממשה רבינו ע״ה, שנתן חשבון בנדבת המשכן, כי מי כמוהו נאמן ביתו – ונתן חשבון, כדי שיהיה נקי מה׳ ומישראל'. האור החיים הקדוש (שמות לח כא) מדקדק ממה שכתוב ״אשר פוקד על פי משה״- שהפקודה לא היתה מאת השם, כי באמונה הם עשו. אלא ׳אשר פוקד על פי משה׳ – משה הוא שדרש לערוך חשבון מפורט, כדי שלא יטילו חשד בניהול ההכנסות וההוצאות שנעשו בהקמת המשכן.
הגה״צ רבי ישראל סלנטר זי״ע דיבר על מה שאמרו חז״ל במסכת בבא בתרא (קסה.) אמר רב יהודה אמר רב: ״רוב בגזל ומיעוט בעריות״. הנה בדיני עריות יש איסור ׳יחוד׳, אסור להתייחד עם האשה מחשש שמא יתגבר עליו היצר הרע ויבוא לידי עבירה. אבל אם נמצאים עוד אנשים שם אין חשש, כי מחמת הבושה יתחזק ויתאמץ להתגבר על תאוותו, וכמו שאמרו חז״ל: ״והלואי שיהא מורא שמים עליכם כמור אבשר ודם״.
והשתא נחזי אנן: אם באיסורי עריות, שחז״ל העידו שרק מיעוט עלולין להכשל בהם, עם כל זה גזרו חז״ל על איסור יחוד שלא יבוא להכשל, קל וחומר בדיני ממונות שרובם נכשלין בגזל, כמה גדרים וסייגים צריך לעשות כדי שלא יבוא להכשל בממון שאינו שלו. וכל שכן שיש להשתדל לצרף כמה אנשים כשרים יחד כשהמדובר בממון של ציבור, כדי לא יבואו לידי חשד ויקיימו מצות ״והייתם נקיים מה׳ ומישראל״. דוד המלך ע״ה אומר: ״מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום במקום קדשו – נקי כפים ובר לבב״, נקי כפיים זו דרגה גבוהה, וצריכים להתרחק מידי נסיון כדי שלא יבואו לידי בזיון.
(לב ישראל)
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר פעם לתלמידו 'שמעולם לא חנף לאיש'. הוא היה מחלק מאות אלפי דולרים בחודש למוסדות וכדו', תמיד נזהר שח"ו לא יהיה בזה טובת הנאה שלו. מאות אלפי דולרים הסתובבו בביתו ולעצמו חי בקבא דמוריקא, וגם עבור צאצאיו לא ביקש דבר. ומעולם לא ביקש משרה וכדו' לצאצאיו ולמרות שיכול היה לבקש בחינוך העצמאי וכדו'. ופעם הרבנית שאלה אותו למה לא מבקש שיכניסו את בנו למסור שיעורים ביש"ק? אמר לה שמעולם לא ביקש כגון דא, ומה שנותנים נותנים.
סיפר אחד מנכדיו, שכאשר הגיע אליו אחד מראשי החינוך העצמאי, רצה הנכד להשיג טובת הנאה לאשתו, ושאל אותואם יכול לבקש ממנו? וכמובן לא שהסבא יבקש, אלא שזה יהיה בבית שם ויהיה לכך השפעה. אמר לו הגראי"ל שילך לסבא השני לבקש זאת. וענה הנכד בתמיהה: הרי הסבא השני נפטר. אמר לו הגראי"ל גם אני לא הייתי צריך להיות פה, ומה נראה לך שהקב"ה השאיר אותי כדי שאשיג משרות לנכדי?
(כאיל תערוג)