ישראל וייס
בכל יום בבוקר אנחנו אומרים מעין 'מסירת מודעה', בנוסח הכתוב בסידורים: "הריני מקבל על עצמי להכריע את עצמי ואת כל עם ישראל ואת כל העולם כולו לכף זכות".
בעבר כשהייתי אומר את המילים הללו, הציקה לי מחשבה קטנה בראש. אני? אני אכריע את כל העולם כולו? את כל עם ישראל? בקושי את עצמי אני מסוגל להכריע לכף זכות.
הרי עוונותי עברו למעלה מראשי, אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש. איך אני יכול במעשיי הטובים להכריע את עצמי לכף זכות? ועוד את כל העולם כולו…
אבל אני יודע שכיהודי מאמין אנחנו צריכים להאמין בזה, ולכן אני 'בולע' את השאלה וממשיך הלאה. אם זה היה מאוד מציק לי הייתי הולך לחפש תשובה, אבל זה לא כל כף הפריע לי, כי בסך הכל אני מבין שזה יכול להיות מאוד נכון כלפי אחרים שאולי להם יש כח להכריע את כל העולם לכף זכות…
עד שהגיע יום הבחירות, וביום הבחירות נוכחתי לדעת שכן, אני יכול להכריע את כל העולם לכף זכות.
איך אני יודע?
כי אפילו לא מפלגה אחת שכחה להזמין אותי אל הקלפי. לא תאמינו, אבל אפילו ממפלגת 'מרץ' קיבלתי הודעות נרגשות שקוראות לי לבוא ולהצביע.
מפלגת מרץ? מה להם ולטלפונים כשרים? איך הם מגיעים לאנשים חרדיים שגרים בבני ברק ובאלעד, במודיעין עילית ובביתר עילית?
כמדומני שבכל הרדיוס של כמה עשרות קילומטרים מביתי אין אפילו מצביע אחד בודד למפלגת מרץ, ובכל הקומה הכשרה של כל החברות הסלולאריות אין אחד כזה.
ובכל זאת הם מנסים, מתאמצים, משקיעים מאמצים וכסף, כל המפלגות ללא יוצאת מן הכלל, וכולם רודפות אחרי כל אזרח ואזרח, כל מי שיש לו זכות בחירה ויכולת להכניס פתק אחד בודד לקלפי, שווה מבחינתם את המאמץ.
למה? כי זאת האמת, כי כל קול משפיע, וכל אחד יכול להכריע את המערכה כולה.
כבר ראינו בעבר שהממשלה לא הוקמה ומדינת ישראל הלכה לבחירות חוזרות בגלל כמה עשרות קולות שחסרו למפלגה אחת. ראינו ערים שבהן נבחר ראש עיר על חודן של כמה עשרות קולות ואפילו פחות מכך.
אז בוודאי שלכל יהודי ויהודי יש את הכח להכריע לא רק מערכת בחירות, אלא גם ובעיקר את כל העולם כולו.
אם כן, בואו נשקיע קצת יותר בהבאת הגאולה, כי כל קול קובע! ולוואי ונזכה במהרה שיהיה וקול התורה נשמע בארצנו… אמן.