פסחים קיח
למה התכוין הבית הלוי כששאל את תלמידו 'מה מעשיך'?
קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף
הגמרא לומדת ש'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף', שכן כתוב בתהילים 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו' ובסמוך כתוב 'לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו'. וביארו המפרשים שהדמיון בין קריעת ים סוף למזונותיו של אדם, שבקריעת ים סוף עמדו בני ישראל נבוכים, סגר עליהם המדבר, ים מצד אחד, מצרים מצד שני, בצדדים חיות רעות ומדבר, ואין להם להיכן לברוח. לאיזה צד שלא יפנו הם עלולים להיתקל במכשול, ובסופו של דבר הישועה באה ממקום לא צפוי, בזכות ביטחונו בהקב"ה של נחשון בן עמינדב שקפץ למים, ה' עשה נס גלוי ונקרע הים ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים, על כיוון ישועה זה ועל הנס הזה, הם כלל לא חשבו. כך גם בעניין הפרנסה, האדם מנסה להתפרנס מכאן ומכאן, והישועה רחוקה. ורק כאשר שם ביטחונו בקב"ה ומבין כי הוא עצמו אינו המושיע, פתאום תבוא לו הפרנסה ממקום אינו צפוי שכלל לא חשב עליו.
הרה"ק ה'דברי ישראל' זי"ע מפרש את דברי הפסוק 'כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם' (שמות ל יב), ש'תשא' לשון הגבהה הוא. ויש לרמז, למשל, הטובע בים כל זמן שראשו מבחוץ ואינו מושקע בתוך הים לא יזיק לו. כמו כן ייאמר לגבי 'פרנסתו של אדם' אשר נמשלו לים, 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף' (פסחים קיח.) והדאגות וטרדת הפרנסה הם גלי הים, והעיקר לשמור ולהגביה את ראשו, שהראש לא יהיה משוקע בתוך גלי הים. זהו 'כי תשא את ראש בני ישראל' העיקר להגביה הראש והמוח לפקודי ה', וממילא אף שהגוף עוסק בפרנסה, הגוף נגרר אחר הראש.
מסופר על הבית הלוי שפגש פעם באחד מתלמידיו, לאחר תקופה ארוכה שלא נפגשו. שאל אותו הבית הלוי: 'מה אתה עושה?' ענה לו התלמיד: 'אני מנהל עסק, וברוך ה' פרנסתי מצויה ברווח'. לאחר כמה דקות, שואל אותו שוב רבו הבית הלוי: 'מה אתה עושה?', ושוב התלמיד – שחשב שהבית הלוי לא שמע את תשובתו – ענה לו: 'אני מנהל עסק'. עברו עוד כמה דקות, וכשיח של חרשים שוב שואל אותו הרב את אותה שאלה: 'מה אתה עושה?', והתלמיד עונה לו: 'כבר אמרתי לרב שאני מנהל עסק'. אמר לו הבית הלוי 'תלמידי היקר! שמעתי את תשובתך כבר בתחילה, אבל אני שאלתי אותך מה אתה עושה, ואילו אתה עונה לי מה הקב"ה עושה… הרי פרנסה משמיים והיא מעשה ידיו של הקב"ה, וכוונתי בשאלתי היתה מה עם הלימוד שלך? מה עם הקביעות עיתים לתורה שלך? והאם ה'יראת שמים' והתפילות שלך הם כדבעי?'