פסחים קח
מדוע בימנו צריכים להסב ומאידך אשה חשובה אינה צריכה להסב?
אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היה אומר שיש כלל, בפרט כשאנו בגלות, שלא כדאי שינהג האדם להראות שררה והרחבת הדעת כגון לאכול בכלים של זהב וכסף, לא ולא, אין זה לפי רוחו של עם ישראל… חוץ מהלילה הזה של ליל הסדר, בלילה הזה אנו צריכים לשמוח ולראות כאילו יצאנו ממצרים, יצאנו ממצרים ואנו מקבלים ביזת הים, הכל מותר ויש בזה מצוה, אם יש לו כלים של זהב יאכל בכלים של זהב, כלים של כסף יאכל בכלים של כסף, צריכים דוקא להראות שררה, להראות שיצאנו לחרות. ולפיכך תקנו חכמים ז״ל להסב על צד שמאל, כי באותם זמנים קדומים כשחז״ל תקנו את זה, היה הנוהג של עשירים בעלי שררה שהם תמיד אכלו דרך הסיבה מוטה על צד שמאל. ואמנם בזמנינו נתבטל הדבר וגם העשירים אינם אוכלים בהסיבה, אבל אעפ״כ הואיל וחכמים תקנו כדי להראות בכך שררה, יש כלל שמה שתקנו לא מבטלים. וגם שיש בזה היכר לתנוקות שישאלו מה נשתנה ואנו עונין להם שעושים את ההסיבה להראות שזכינו לשררה וחרות.
ואולם אף שתקנת ההסיבה נשארה לדורות, מ״מ מבואר בשולחן ערוך שיש אופנים שמקילים בהסיבה, וכך נוהגות הנשים בזמנינו שאינן מסיבות. דהנה מדין הגמרא נשים חייבות בהסיבה, ורק אשה שהיא כפופה מאד לבעלה והיא כעין שפחה אינה מסיבה, אבל אשה חשובה חייבת בהסיבה. וזה כבר ידוע שנשים שלנו מדורי דורות יש להן דין של נשים חשובות, שום אשה אינה שפחה לבעלה. ומה שאין נשים שלנו נוהגות בהסבה הוא כי סומכות על שיטת הראבי״ה שבזמנינו אין חיוב הסיבה כלל (שו״ע סי׳ תעב ס״ד). אלא שצריך להבין מדוע רק לגבי הנשים סומכים על שיטת הראבי״ה שבזמנינו אין זה דרך חרות, ובאמת שאצלנו לא רק שזה לא דרך חרות אלא זה מאד קשה ומכביד על האדם להסב את הגוף ולאכול ולשתות, אמנם שאר הראשונים חולקים שמ״מ תקנת חכמים לא נתבטלה. אך מנין לחלק בזה בין אנשים לנשים, והרי הנשים חייבות במצוות הלילה הזה כגון אכילת מצה והסיבה בדיוק כמו האנשים כיון שגם הן היו באותו הנס, ולמה דוקא הן סומכות על הראבי״ה.
התשובה שאנו אומרים בזה, הסביר הגרש"ז ואמר שהוא פשט אמיתי בשו״ע, שהנה הרי בעצם היה ראוי לבטל היום את המנהג של הסיבה, אלא שמכיון שבזמן חז״ל היה נהוג לעשות הסיבה לא מבטלים את זה. אבל לענין הנשים שבימי חז״ל לא היה כל כך נהוג שנשים יסבו, כי אז היו הרבה נשים שהיו כפופות לבעליהן, ולא הסבו אלא נשים חשובות, ונמצא שלא כל הנשים הסבו אלא חלק כך וחלק כך, לכן גם בימנו נשים אינן חייבות להסב, למרות שנשים שלנו כולן חשובות. כי אם נבוא לדון מצד מה שהן בזמנינו, הלא אצלנו אין זה דרך חרות ואדרבה זה יכביד מאד על האשה אם תצטרך להסב, אלא מה, הואיל וכבר נתחייבנו, אי אפשר להפטר מחיוב זה, הלא אז לא היה כל כך נהוג שנשים תסבנה, כי היו אז נשים חשובות ושאינן חשובות, ורק החשובות הסבו. ולכן אמרו שנשים שלנו סומכות על הראבי״ה ואינן מסיבות.
(שלמי מועד)