מרדכי גולדמן
לרגל הוצאת ספר המפתח עלו עורכי המהדורה, הרה"ג ר' אביגדור ברנשטיין, הרה"ג ר' בנימין בירנצווייג והרה"ג ר' נתן וינגרטן, לביתו של "עמוד ההלכה" הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן, גאב"ד שערי הוראה ורב מערב העיר ב"ב, שהנו גם מוותיקי מגידי השיעורים ב'דף היומי בהלכה'. הם ביקשו בביקורם להודות לו על מסירותו למפעלות דף היומי בהלכה, להעניק לו את 'ספר המפתח' ולשמוע ממנו דברי חיזוק בעניין לימוד ההלכה בכלל, ולימוד הלכה בקביעות במסגרת דף היומי בהלכה שע"י ארגון דרשו.
בתחילת הדברים אנו מבקשים להודות לרב על הזמן שהוא מקדיש לנו לענות על השאלות שעולות מקרב הלומדים והמגידי שיעורים בארץ ובעולם, למרות הזמן ועל הטירחה הגדולה בדבר. ב"ה יש לנו את הזכות שהרב הוא חלק מהמערך הגדול הזה של מסירת השיעורים להעביר את לימוד ההלכה לכלל.
הגרש"א שטרן:
"זו זכות בשבילי להיות שותף למפעל הנשגב שלכם, שבאמת מפיץ תורה בעולם כולו בדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות, ואשרי הגאון ר' דוד שעומד בראש הפרויקט, ואשריכם אנשי דרשו וכל אלה שיש להם יד ועוזרים ומסייעים לעשות את עבודת הקודש בצורה נפלאה כ"כ.
"הזכות שלכם גדולה עוד יותר, גם בגלל ה"מוספים וביאורים" על המשנ"ב שיו"ל ע"י דרשו. כשאני מוסר את השיעור הוא מקבל צורה אחרת, השומעים מחכים לשמוע מה כתוב במוספים וביאורים, שמוסיף לכל הלכה את ההיכי תמצי ואת כל השיטות, וזה מקבל משמעות אחרת.
"ספר המפתח יחזק את המהפכה בלימודי הלכה שהוביל ארגון דרשו, ע"י כך שהוא יאפשר לרבים לדעת את המקורות ההלכתיים של כל הלכה במשנ"ב, ללמוד ולעיין עוד יותר במובאה של כל הלכה.
במהלך העבודה על הספר, היו שטענו בשם הגרש"ז, שהמ"ב עצמו הוא מפתח להלכות ומה העניין לכאורה במפתח נוסף? מה דעתו של הרב בזה?
הגרש"א שטרן:
"לכל זמן ועת לכל חפץ, לכל יצירה חשובה יש את הזמן שבה היא אמורה להתגלות ולצאת מן הכוח אל הפועל. אינו נראה כלל שיש סיבה מוצדקת להתנגד לרעיון המפתח. כל ספר שמקל על ציבור דורשי ה' ומקדשי דבר ה' זו הלכה ברורה, לדעת את הדרך ילכון בה והמעשה אשר יעשון. נכון מאד שיש בעבודת המפתח עבודה קשה במיוחד למצוא את הניסוח הנכון והמדויק שממצה ומגדיר את הנושא הנידון, וכאן באמת נעשתה עבודה יסודית על מנת לכתוב כל דבר על אופניו ובמקומו והגדרתו הנכונה.
"מובן מאליו שסדרת המ"ב של דרשו, שבה נכללים אלפי פסקי הלכה שנוגעים להלכה ולמעשה מחיי היום יום, הגבירו את הצריכה לעריכת המפתח שמכיל בקרבו גם את ההלכות שנוספו ע"י המפעל העולמי 'דרשו'".
מה דעתו של הרב, מה הביא להצלחה כזו גדולה בהפצת לימוד ההלכה במ"ב על ידי דרשו?
הגרש"א שטרן:
"אני סבור שההצלחה של רעיון לימוד ההלכה ע"י דרשו נובעת בעיקר מכוונותיו הטהורות של ראש ונשיא הארגון ר' דוד וצוות עוזריו, שכל כוונתם היא להפיץ תורה בישראל ולהרחיב גבולותיה, בכל מקצועות התורה".
ישנה אמרה של הגרש"ז אוירבך, שבשביל להיות למדנים צריך ללמוד גמרא ראשונים ואחרונים, אבל בשביל להיות יהודים צריך ללמוד מ"ב. מהי הדרך להחדיר לציבור הרחב ולאו דוקא הלומדים, על החיוניות שבלימוד ההלכה?
הגרש"א שטרן:
"החיוניות של לימוד ההלכה היא פשוטה וברורה, כי היא ספר החיים של כל יהודי ויהודי באשר הוא, ואם אין חייו מושתתים על אדני ההלכה הרי התואר יהודי אינו תואם לו".
מה באמת החשיבות בלימוד הקביעות בדף היומי בהלכה, הרי בסופו של דבר לא לומדים את הטור ב"י ואת כל הנושאי כלים. האם באמת מי שלומד יום יום את הדף היומי בהלכה, יוכל להגיע ולהקיף ולדעת את ההלכות הנדרשות והנצרכות לכל יהודי.
הגרש"א שטרן:
"ראשית צריך לזכור שכל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ואין לך הבטחה גדולה מזו. לכן ראוי שכל יהודי ילמד לפחות חצי שעה ביום, ויש צורך וחובה גם לחזור על הלימוד כדי שלא יבוא לידי שכחה.
"מעבר לזה, הדף היומי בהלכה, התפקיד שלו הוא להנחיל ללומדי הדף את הבהירות בהלכות. לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. אמנם אין בלימוד זה ירידה לעומקה של הלכה, אך עם כל זה מגיד השיעור נותן לשומעי לקחו מושג רחב בידיעת ההלכה, עם ההיקף של פסקי מרנן ורבנן גדולי האחרונים בכדי להרחיב את היריעה בטוב טעם ודעת.
"כמובן מי שמתאפשר בידו ללמוד את הסוגיות עם הטור והב"י, ברור שהלימוד הזה הוא יותר מושלם. אבל לא כל אחד מסוגל לזה, לא כל אחד יש לו את הזמן לזה, לכן הלימוד הזה הקבוע בדף היומי בהלכה מאיר את עיני הלומדים לדעת את ההלכות, עם הטעמה נוספת של הפסקים הנלווים אליה".
חלק מהמגידי שיעורים שלנו מוסרים שיעורים לאנשים שרחוקים מעולם התורה, מה צריכה להיות הדרך שבה הם ניגשים לעניין, האם להתמקד בהלכות הנוגעות למעשה או גם על שיטות ופרטי הלכה שלא נוגעים למעשה?
הגרש"א שטרן:
"קודם כל, כל מגיד שיעור צריך להיות קרוב ללומדי השיעור, לא רק לומר את השיעור וללכת, הוא צריך להיות יותר מקושר איתם, כי הרבה פעמים המגיד שיעור יכול לחזק אותם לעודד אותם, לכל אחד יש לפעמים בעיות שונות, והקשר הזה יכול לגרום להרבה הרבה תועלת לאלה שבאים לשיעור.
"בעבר גם שאלו אולי על מגידי שיעורים שמוסרים שיעורים בבתי כלא, גם במקרים האלו יש חשיבות מיוחדת מצד המגיד שיעור להקרין אליהם אורה ושמחה, להראות להם כמה מאושרים הם יכולים להיות בזה שיחיו על ברכי התורה והאמונה, העבודה של המגיד שיעור במקומות החשוכים האלה היא עבודה נשגבה שאין כדוגמתה, וצריך המגיד שיעור להשתדל בכל יכולתו להאיר להם פנים, לחזק אותם, להחיות שבורי לב דכאי רוח, זה מדתו של הקב"ה ואנחנו חייבים להדבק במידותיו.
"לגבי השאלה מה עדיף, התשובה היא אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך, המגיד שיעור צריך באמת להתאים ולמצוא את הדברים הנעימים והמרתקים שמגרים אותם ומושכים אותם ומקשרים אותם יותר חזק ללימוד, ובד בבד להנחיל להם ידיעות, פסקי הלכות, כדי שזה ישמש אותם להלכה למעשה. אי אפשר לוותר על אף אחד משני החלקים האלה, שניהם צריכים להיות במידה גדושה.
איך מעבירים את השיעורים לבני עדות המזרח, שלא נוקטים בהלכה למעשה כמו המשנה ברורה?
הגרש"א שטרן:
"יש להם יש תועלת רבה למרות שהם לא נוהגים בכל הדברים לפי המשנ"ב, אם כי המגיד שיעור צריך באמת לציין שלבני ספרד הפסיקה היא שונה, זאת אומרת הוא לא יכול להתעלם, ברגע שיש לו בציבור שלו ג"כ מספר של בני ספרד שנוהגים כמנהג המחבר, אז הוא בהחלט צריך להדגיש ולומר שלמרות שהמשנה ברורה מכריע כפי הרמ"א והפוסקים שנוקטים בשיטה הזאת, אבל צריך להדגיש ולהזכיר שאחינו הספרדים יש להם פסק הלכה שונה ועליהם לנהוג כמנהג אבותיהם ורבותיהם".
מגידי שיעורים שמוסרים שיעורים שואלים, שהרבה פעמים רואים – בפרט מי שלומד משנה ברורה דרשו עם ביאורים ומוספים – שבכל נושא, למרות ההכרעה של המשנה ברורה יש מחלוקת בין פוסקים האחרונים מה לעשות. ורבים שואלים בשיעורים איך צריך לנהוג למעשה, להחמיר תמיד? להקל תמיד?
הגרש"א שטרן:
"קשה לענות על זה תשובה כללית. אבל בד"כ הכהן הגדול מאחיו המשנה ברורה הכריע את רוב המחלוקות שיש בין הפוסקים. באותם המקומות שהוא אינו מכריע אין כלל קבוע אם להחמיר או להקל, צריך לבחון כל ענין וענין לגופו, לאיזה כיוון נוטה דעתם של רוב הפוסקים או מה שנראה יותר מוכרח מתוכו. ופעמים מותר להשאיר את הדבר בספק, ולהפנות את הלומדים למורי הוראה או רב מפורסם. זאת אומרת, צריך ג"כ להרגיל את השומעים שעליהם לפנות עם השאלות שלא ברורות למורי הוראה. צריך להזדקק לשולחנם ולדפוק על פתחם ולבקש: ילמדנו רבינו את הדרך נלך בה".
בהמשך למה שהרב אומר, יש ממש כמה שאלות שקשורות לזה. מה האיזון הנכון בין ספרי ההלכה שמצויים בכל בית, לבין שאלת חכם. למעשה, מתי נצרך לבן אדם לשאול רב, ומתי הוא יכול לקחת ספר ביד ולבדוק בעצמו מה הוא צריך לעשות?
הגרש"א שטרן:
"אם ההלכה הזאת כתובה באופן סתמי ואין דעות לכאן ולכאן, אז אם המחבר הוא בר סמכא, ספרים שהתקבלו בכלל ישראל, אז אפשר ללכת על פיהם. אבל ברגע שהוא מביא שיש סוברים כך ויש סוברים כך, ולא מכריע, אז בד"כ צריכים לפנות לרב או מורה הוראה, שיכריע".
ומה באמת הדרך בלפנות לרב ומורה הוראה. האם צריך להיות "עשה לך רב", שיהיה רב קבוע שילך לשאול אותו, או שאפשר לפנות באופן אקראי דרך קווי הלכה שמאד נפוצים היום שבהם אפשר להתקשר ולשאול שאלות?
הגרש"א שטרן:
"באופן עקרוני ודאי ראוי שאדם יקבע לו רב מסוים בבחינת עשה לך רב. אבל זה לא לעיכובא, ודאי שהוא יכול לצלצל לבתי הוראה קבועים ומפורסמים ולשאול אותם. אבל יש תופעה פסולה, שיודעים שהרב הזה מקל בזה, והרב הזה מקל בזה, ומחפשים תמיד את הרב שיקל. זה כסיל בחושך הולך, מקולי ב"ש ומקולי ב"ה. צריך לגשת לשאלה בלי אינטרס. לדעת שאנחנו שואלים ורוצים לשמוע דברי אלוקים חיים שיורו לנו את האמת לאמיתה".
שאלה שהיא גם קצת עדינה, שאל אותה אברך ת"ח גדול שיצא לו כמה פעמים כשהוא למד את הסוגיא ראשונים ופוסקים בעיון, והוא אומר שיצא לו שלא כדברי המשנה ברורה, במקרה של להחמיר ולא במקרה של להקל. הוא שואל אם בכזה מקרה הוא יכול לסמוך על המשנה ברורה, או שבכל זאת כדאי שהוא ילך לשאול מורה הוראה מובהק אם יש מקום להחמיר לעצמו.
הגרש"א שטרן:
"בד"כ אפשר לסמוך על המשנה ברורה, הוא בירר וליבן וזיקק את כל ההלכות לעומקם ואפשר לסמוך עליו למרות שאולי יוצא לך מתוך הלימוד שלך אחרת. אבל אם יש לך הזדמנות לגשת לרב מובהק, ולשאול אותו האם יתכן ששגיתי בהבנת המשנה ברורה או ששגיתי בלימוד שלי, ודאי שראוי לברר. אבל כל זמן שאין לו בירור מוחלט מאחד מהגדולים, אז אני חושב שלאו כל כמיניה שכל אחד שלומד את הסוגיא להכריע נגד המשנה ברורה, כי המשנה ברורה כמו שכותב החזו"א, הוא נמצא בשורה של הפוסקים שהקב"ה שתלם בכל דור ודור כדי להורות לעם ה' את הדרך הנכונה שבה ילכו".
רבים תוהים לדעת מה הדרך הנכונה לחזרה על דברי הלכה. יש הרבה סיכומים שמאד נפוצים, של הלכות וכאלה. אחרי שיהודי למד את זה בפנים, השו"ע ומשנ"ב כמו שצריך, כעת סיכום הוא גם טוב לחזרה או שמן הראוי שיחזור הכל מהתחלה?
הגרש"א שטרן:
"הדבר תלוי, אם עדיין נשאר לו באופן עקרוני הנושאים ההלכתיים שהוא למד. יש כאלה שהם כבולעו כך פולטו, לפני כמה שבועות… ולא נודע כי באו אל קרבנה. אז זה לא מספיק סיכום, הוא צריך לחזור. אבל אם עדיין הדברים הכלליים, ההלכות הבסיסיות, שמורות במוחו, ויש לו פחות או יותר את הכללים, אז מספיק סיכומים".
ברשות הרב, נבקש לעבור על כמה שאלות של מגידי שיעורים על דרך מסירת השיעור, יש להם כמה וכמה שאלות שקשורות לפרקטיקה וגם למציאות של מגיד שיעורים.
מגיד שיעור שהוא אברך ת"ח ששוקד כל היום על התורה ועל העבודה שואל כמה זמן הוא צריך להשקיע בהכנה לשיעור. יש לפעמים שלומדים הלכות מורכבות, כמו הלכות עירובין שצריך להכין הרבה זמן. כמה זמן מן הראוי שישקיע כדי שימסור שיעור? לפעמים זה יכול לקחת לו חצי יום. יש גדר בזה?
הגרש"א שטרן:
"אין גדר בזה. הוא צריך להשקיע כפי שנדרש לו בחומר הזה שלפניו להעביר את הדברים, לדעת איך להעביר אותם. אפילו אם הוא לא הספיק ללבן את כל הפרטים, אבל הפרטים שהוא הספיק, שיוכל להעביר אותם לציבור. הוא לא חייב להעביר את כל הפרטים, לא הכל צריך להיות ברור לו במאה אחוז, אבל מה שהוא כן מוסר חייב שיהיה ברור, שהוא ידע שהוא מוסר לציבור שנמנה על שומעי לקחו דברים ברורים בהירים ומוגדרים".
רבים שואלים, ממי נדרש להיות מגיד שיעור. שואל את עצמו אברך, אמנם יש בזה מעלה גדולה להיות מגיד שיעור, אבל אני רוצה ללמוד את הסדרים הקבועים שלי, זה לוקח לי הרבה זמן. על מי לראות בעצמו מחויב לנושא הזה על כל המשמעויות של איבוד הזמן וכדומה?
הגרש"א שטרן:
"דבר ראשון, המעלה של השיעור הוא, שע"י שיש לימוד ברבים הרי ע"י המשא ומתן של המגי"ש והלומדים, כשהחומר מוגש בצורה מושכת לב, זה מביא לידי בהירות וקליטה מירבית.
"וזה כלל לא נקרא איבוד זמן. כי אם הוא משנן את הלכות עירובין על בורים ומעביר את זה ומנחיל את זה לאחרים, אז הוא הרוויח, אין כאן הפסד. כמובן שהוא צריך להשאיר לעצמו ג"כ זמן ללימודים הפרטיים שלו, אבל גם אם הוא משקיע כמה שעות להכנה לשיעור שהוא מוסר, אין זה נקרא אבידה אלא רווח נקי".
יש מגידי שיעורים רבים שמתמודדים עם תקופות של הצטמצמות המשתתפים, כמו בתקופת הקורונה או לפעמים בתקופת הקיץ שרבים יוצאים לנופש. מה הגדר, עד מתי מג"ש צריך להמשיך למסור שיעור למרות הקושי, האם גם למשתתף אחד?
הגרש"א שטרן:
"כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. גם אחד ויחיד שנשאר בשיעור, זה ג"כ הצלה גדולה בשבילו לשמוע את השיעור. כמובן צריכים להשתדל להרחיב את היריעה ונר לאחד נר למאה ולהוסיף ספסלי בבי מדרשא, אבל גם אם חלק נעדרים ורק אחד הגיע, אסור לבטל את הקביעות וצריך גם בשביל אדם אחד לעשות את כל המאמץ שהוא יזכה בלימוד בדף היומי בהלכה.
נשמח לשמוע עצות מהרב שהוא בעל נסיון גדול, כיצד לגרום ללומדים ללמוד בקביעות ולהתחבר לשיעור?
הגרש"א שטרן:
"המג"ש צריך להגיע מוכן עם השיעור ולהחדיר בתוככי הלומדים את ההלכות ע"י שאלות אקטואליות ומענינות, שימשוך את תשומת ליבם לשאלות הנוגעות למעשה מידי יום. כמו כן חשוב מאוד שהמג"ש יתכונן היטב לפני השיעור ולא להסתמך על הסבר מתוך הכתוב, כי יש לעשות הכל בשביל לרתק את השומעים עם סיפור או דיון הלכתי מעניין.
"להיות מגיד שיעור בהלכה בדרשו זה משהו מחייב, וביכולתם של המגידי שיעור להאהיב את בני ישראל בקנין נצחי של ההלכות איך שיהודי צריך להתנהג. השומעים יזכרו תמיד דיון על שאלה אקטואלית, יותר מלימוד מתוך הספר. ואפילו שיסביר בטוב טעם, עדיין אין זה דומה כלל למגיד שיעור שישב והתכונן כראוי לשיעור מרתק.
"אולי כדאי שיהיה למגידי השיעורים עלון פנימי (שיקדים בשבוע את סדר הלימוד), שכל אחד ממאות המגידי שיעור יוכל להעלות שם על הכתב שאלה מעניינת לזכות את הציבור, ולציין נקודות ציון דרך מתוך המשנ"ב".
לסיום, נשמח לשמוע דברי חיזוק מהגאב"ד למאות מגידי שיעורים וכלל הלומדים בארץ ובעולם, דברי חיזוק בענין החשיבות של לימוד ההלכה בכלל ובפרט בדף היומי בהלכה, ובמיוחד עכשיו עם הוצאת ספר המפתח, שזה יום חג לכל הלומדים.
הגרש"א שטרן:
"מאות מגידי השיעור הנמנים על דגל מחנה אלוקים דרשו, הזוכים להפיץ ולהרבות תורה לרבבות בישראל, אשריכם ואשרי חלקכם שזכיתם להימנות על הדגל הזה, ולעתיד לבוא כשיטול הקב"ה ספר תורה בחיקו ויאמר כל מי שפעל עם א-ל יבוא ויטול שכרו, אתם תהיו בין אלה שתזכו לשכר הזה במידה גדושה. הכוונה 'פעל עם א-ל', היינו, כמו שהוא מלמד תורה לעמו ישראל, כך גם אתם שעוסקים בעבודת קודש זו, ואתם שותפים מלאים עמו.
"מעבר לזה, נראה לי שכל מג"ש שמצליח להחדיר את עניני ההלכה בלב השומעים, הרי הוא בונה עולמות. כל אחד שסופג לעורו את אור ההלכה הרי הוא נהפך להיות יהודי מושלם וזה מביא שכל הדורות הבאים ממנו ג"כ נשפעים עליהם שפע קודש, וחיים של עשיית רצונו ית"ש בשלימות.
"בפרט אלה שמנחילים את לימוד ההלכה, שזה היסוד והבסיס של היהודי שידע איך לעשות את רצון קונו ואיך לקיים את החובות המוטלות עליו. מורי ורבי מרן בעל שבט הלוי זצ"ל נשמתו בגנזי מרומים, היה תמיד מזכיר בחום רב את פעליהם הגדולים והנצורים של המפעל הענק דרשו שהם זוכים להאיר את העולם כולו באורה של תורה. והיה מזכיר את שמו של הגאון ר' דוד הופשטטר ברוב הערכה והערצה.
"ה' עמכם גבורי החיל, חזקו ונתחזקה בעד עמנו וערי אלקינו, יהי נעם ה' עליכם ותזכו להוסיף עוד נדבכים בעבודת הקודש הזו, ובזכותכם נזכה במהרה לראות בהרמת קרן התורה וקרן ישראל בשוב ה' את שבות עמו בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן".