סיפור פלאי שהתרחש באשדוד לפני כשבועיים, יום שישי ז' באדר, סופר על ידי אחד מבעלי המעשה, ה"ה העסקן הנודע חבר מועצת העיר אשדוד, הרב עזרא שור, שהיה שליחו של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל לצרכי ציבור.
וכך היה סיפור הדברים: הרב עזרא שור היה בסיבוב קניות לכבוד שבת קודש בבוקרו של יום שישי ערב שבת קודש. והנה מצלצל הטלפון הנייד שבכיסו, כשעל הקו נמצא הרב יחיאל וינגרטן ראש אגו"י וסגן ראש העיר באשדוד.
"ר' עזרא, מה נשמע? תקשיב משהו חשוב, יצאתי כעת עם רכבי לבית החיים בעיר, כי רציתי להתפלל בציונו של הרבי זצוק"ל, אך יש כאן בעיה קטנה: הסככה הזמנית שהיתה מותקנת על הציון עפה ברוחות העזות שהיו בימים האחרונים, ואי אפשר לגשת לציון מבלי להתרטב לגמרי, כי ב"ה הגשם לא מפסיק לרדת. חשוב לעדכן בכך את מי שמטפל בציון".
הרב שור שמע את הבעיה והשיב: "תודה הרב יחיאל, אני אטפל בעניין, כשוך הסערה יסודר בע"ה העניין מיידית".
לאחר כרבע שעה מקבל הרב שור טלפון נוסף מהרב וינגרטן: "ר' עזרא, יישר כח גדול על המטריה ששלחת לי, סיימתי זה עתה להתפלל בציון, ואני רוצה להחזיר את המטריה לבעליה"…
הרב שור התפלא מאוד למשמע הדברים. הוא לא שלח שום אברך עם מטריה?!
לשאלתו, הסביר לו ר' יחיאל, שכמה דקות לאחר שסיים לדבר עמו, נכנס לבית החיים רכב, ומתוכו יצא אברך והגיש לו מטריה, באומרו: "ר' יהודי, קח לך מטריה כדי שתוכל להתפלל בציון. הרבי שלח לך מטריה"…
הרב שור היה בהלם למשמע הדברים. "אולי זכית לגילוי אליהו?", השיב להרב וינגרטן. "זה נשמע מאוד מוזר. אני עדיין לא שוחחתי עם אף אחד על מה שדיברנו בטלפון, הייתי עסוק אז בקניות לשבת, וגם כעת אני עדיין באמצע הקניות.
"אולי היה עוד מישהו בסביבה?" המשיך הרב שור, "מישהו שראה את האברך הזה, ויוכל לומר לך למי להחזיר את המטריה?"
ר' יחיאל הביט סביבו ואכן הבחין באדם שעמד במרחק מה. הוא פנה אליו לשאול אותו האם הבחין באברך שנתן לו את המטריה, והאם ידוע לו מיהו. ואכן התברר שהיה זה אברך מחסידי פיטסבורג, בשם ר' אברהם אבא קניגסברג.
הרב שור, שכבר היה אחוז סקרנות עצומה לפשר הדברים, התקשר מיד אותו אברך ושאל אותו מה הביא אותו ביום שישי גשום להיכנס לרכבו ולנסוע לציון הק' כדי להביא מטריה למתפלל במקום, ובפרט, למה התכוון באומרו שהרבי שלח את המטריה?
האברך, שאף הוא היה לאחר קניות לשבת, סיפר להרב שור, כי באמצע הקניות הוא חש לפתע דחף פנימי, ותחושה כאילו שהרבי זצוק"ל אומר לו שילך לציון להביא מטריה למתפלל במקום. הדבר היה לפלא בעיניו, אך הוא הרגיש שאינו יכול להתעלם, וכך מיד הסיט את רכבו ונסע לחלקת הציון הק', ואכן מצא שם יהודי שרוצה להתפלל על הציון אך אינו יוצא מרכבו עקב הגשם, ונתן לו את המטריה, כשהוא מוסיף ואומר שהרבי זצ"ל שלח לו את המטריה.
והסיפור עדיין לא מסתיים. עתה פנה הרב שור שוב להרב ויינגרטן ושאל אותו מה גרם לו לצאת להתפלל בציון בבוקר כה גשום, ביודעו שהמקום עדיין לא מוגן כראוי מפגעי מזג האויר. הרב וינגרטן הסביר, שזה עתה נודע לו שישנה איזו החלטה שאמורה לעבור באחת הוועדות בעירייה, דבר שיגרום לחילול ה' בעניין כלשהו, ובעניינים מסוג זה הוא נהג תמיד לפנות לרבי שיתפלל שתהיה סייעתא דשמיא שהעניין יבוטל, וכך גם עתה בא להתפלל על הדבר בציונו של הרבי.
הרב שור שמע את הדברים ולקחם לתשומת לבו. מיד ביום ראשון השבוע הוא פנה לראש העיר וסיפר לו את כל מה אירע ביום שישי בציונו של הרבי זצוק"ל. ראש העיר שמע את הדברים בהתרגשות, והחליט לטפל באופן אישי בעניין כדי להסיר את הבעיה לשביעות רצון יראי ה'. וכך הווה, עוד באותו יום התבשרו הרב שור והרב וינגרטן כי הכל על מקומו בא בשלום בעזרתו של ראש העיר.
כאן נוכחו לדעת, שכפי הידוע והמפורסם שהצדיקים לאחר פטירתם ממשיכים לפעול ממקומם בגנזי מרומים כפי שפעלו בחיי חיותם בעולם, כך דאג הרבי מפיטסבורג זצוק"ל למניעת חילול ה' בעיר, כפי שפעל בחייו.
(הרב פנחס זרביב, 'למעשה', ע"פ ידיעה שפורסמה בעיתון 'אשדוד בכותרות' י"ב אדר תשפ"א)