יהודי אמריקאי עשיר הגיע לביקור בירושלים עיר הקודש. בבית הכנסת פגש איש ירושלמי עתיק, תלמיד חכם נכבד מאנשי ירושלים של פעם, שהתהלכו יותר בשמים מבארץ… כשהוא לבוש בכובע מרופט ובחליפה דהויה, ובנוסף היו גם תחובים במעילו כמה גבעולים של קש…
"כיצד הגיע קש זה למעילך?" – שואל התייר באירוניה.
– "מפני שהנחתי את מעילי בבית על מזרון הקש שבמיטתי… כנראה קפצו מן המזרון סיבים אחדים ונצמדו אל המעיל!"
– "ומדוע אינך תולה את המעיל בארון המעילים?"
– "משום שאין לי 'ארון' שכזה!"
– "מדוע?"
– "מסיבה פשוטה ביותר, משום שאין מקום בביתי הקטן לארון כזה… בהיותנו משפחה מרובת ילדים מנוצלת כל פינה לילד נוסף"…
– "אם כך, זקוק הנך נואשות לחדר נוסף! בנה לך אפוא חדר אחד נוסף מאחורי הבית, וכך תמצא מקום ברווח!"
אמר לו הירושלמי בפקחותו: "הבה נא נחשב חשבונו של עולם! אני אצטרך עתה להכניס את עצמי לחובות כדי לבנות חדר חדש ולקנות ארון חדש – וכל זאת למה? בשביל כמה סיבים של קש שבמעיל… וכי זה שווה מאמץ שכזה?!"…
(הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, 'טיב השיחות')