יעקב א. לוסטיגמן
בגיליון 'לקראת שבת' שהתפרסם בשבוע האחרון, זכינו להביא מדבריו של הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א רבה של שכונת 'עזרת תורה' בירושלים, ומחבר ספרים רבים. בשולי הדברים סיפר לנו הרב שליט"א את המעשה הבא, שלא הצלחנו להכניסו לגיליון מפאת קוצר היריעה ואריכות הדברים, אבל אמרנו בל נמנע טוב מבעליו, ונביא עתה את הדברים לפרסום.
וכה היו דבריו: בספר 'דרש אב' מובא מעשה שהיה עם הגאון רבי שלמה, הגאב"ד דק"ק סלונים, אשר קודם פטירתו, לאחר שנפל למשכב וחלה את חוליו האחרון, נלקח ממנו כח הדיבור ולא היה יכול להוציא דיבור מפיו.
באותה עת בא אחד מגדולי התורה לבקרו, והגאון רבי שלמה זצ"ל, לא יכול היה לדבר עמו, לכן נטל דף ועט והעלה על הכתב את אשר עם לבבו.
וכך הקשה הגאון רבי שלמה זצ"ל, על מה שכתוב בפסוק "גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי", שהיה צריך להיות כתוב לכאורה "שתם שערי תפילתי", שהרי אמרו חז"ל בברכות לב "מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה", ואם כן, את שערי התפילה נעל הקב"ה ולא את התפילה עצמה.
ותירץ על פי משל למלך גדול ונישא שארמונו היה מוקף בחומה גבוהה ושמורה היטב, ועל כל שער ושער הוצבו שומרים רבים, ואין איש יכול להיכנס אל המלך בלי לקבוע תור ולקבל אישור מיוחד.
אמנם, למלך היה יועץ נאמן ואהוב מאוד, והוא רצה לאפשר לו להיכנס אליו בכל עת, וגם לא רצה שידעו בכל פעם שהוא נכנס אליו, ולכן ציווה המלך שיעשו פתח נסתר לארמון, אשר רק הוא והיועץ הקרוב ידעו אודותיו, ודרך שם יוכל היועץ לבוא בכל עת בלי להמתין לאישורים מיוחדים.
ביום מן הימים חטא אותו יועץ כלפי המלך, ומאחר והיה חטאו גדול מאוד נאלץ המלך להעניש אותו בעונש חמור. אבל חשש המלך שאותו יועץ ינצל את השער הנסתר וייכנס בלא רשות ויבוא לפניו להתחנן לפניו על נפשו, ומאחר וידע כי לא יוכל לעמוד בפני תחנוניו של היועץ שהיה אוהבו, החליט למנוע ממנו את היכולת לבוא לפניו.
התלבט המלך כיצד לנהוג: אם יעמיד שומרים על אותו פתח נסתר, הרי הם ידעו על קיומו של הפתח וממילא כבר לא יהיה יותר נסתר, ולא יוכל עוד לסמוך עליו עבור היועצים הבאים שיוכלו להיכנס דרכו. התחכם אפוא המלך והחליט למנות שומרים שישמרו על פתח ביתו של היועץ, ולא יתנו לו אפשרות לצאת מהבית, כך לא יוכל היועץ להגיע אל הפתח הנסתר, וגם לא ידעו השומרים היכן הוא אותו פתח.
ולפי זה תירץ הגאון רבי שלמה זצ"ל את שאלתו: שהנה הקב"ה יודע ששערי דמעה לא ננעלו, ואם כן מה תעזור נעילת שערי התפילה? הרי עדיין יוכל כל יהודי להתפלל בדמע עינו, ולהתגבר על נעילת השערים? לכן, כשרוצה הקב"ה למנוע את כניסת התפילות לפניו, הוא מונע מהאדם להתפלל ושותם תפילתו של האדם, ולא רק את שערי התפילה העליונים.
את הדברים האלו אמר הגאון רבי שלמה גם על עצמו, באותה עת שהיה פיו חסום מלומר דברי תפילה, וכנראה הבין כי נגזרה גזירה ואין הוא יכול אפילו להתפלל על עצמו.
על כל פנים, אנחנו למדים מכאן כמה גדול כח התפילה, ועד כמה יכול כל אדם לנצל כח זה עד שהוא יכול לבוא לפני ולפנים ולחתור לעצמו חתירה עד כסא הכבוד, דרך 'דלת סתרים' כביכול, ואין כל מלאך ובריה יכולים לעכב את אותה התפילה הנישאת מלב נשבר ונאמרת בכל כח הכוונה. וראוי שכל אחד אכן ישתמש בכוחות הגדולים הללו שניתנו בידו, ולא יהא חלילה כשוטה המאבד מה שנותנים לו.