בספר חובות הלבבות שער הביטחון כותב: "…כי הבורא יתברך חזק מכל חזק, ודברו נגזר מכל דבר, ואין משיב את דינו, כמ"ש (תהילים קטו) 'כל אשר חפץ ה' עשה', ואמר (ישעיה נה) 'כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם' וגו'".
בפירוש 'טוב הלבנון' שופך אור על דברי רבינו המחבר, וזה לשונו: "התחלת הפסוק, 'כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאכול, כן יהיה דברי אשר יצא מפי, לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו'. ומקרא שלפניו, 'כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם'.
"ורוצה לומר: כמו הגשם והשלג שפעולתם גלויה, שהם יורדים לארץ ומשקים אותו, ועוד תועלת השני, שמהם מתהוים הנהרות ומהם הבארות, ושבים הנהרות ללכת אל הים, ומשם עולים בעבים ויורדים לארץ וכן חוזרים חלילה – כן כל הסיבות והשינויים הנראים בעולם שאין בני אדם יודעים טעם ענינים אלו, ונראים להם מקריים והם בלתי סדר והגבלה – וזה מחמת קוצר מחשבותם, אמנם 'כן יהיה דברי אשר יצא מפי', כלומר: כל דבר המתחדש בעולם מקוטנו ועד גודלו יש לו סיבה סדורה בחכמה ובתבונה, ולסיבה סיבה, והם מתגלגלים ואינם חוזרים לבטלה בלתי עשות חפץ ה' כפי חכמתו ומהלכי דינו, ולכל מקרה גבול ידוע'".
הרה"ח רבי אברהם דוד (בן שרה בלומה) וייס שליט"א אשר מתייסר בייסורים נוראים מחמת מחלתו הקשה האופפת את כל גופו והוגה בתורה מתוך מסירות נפש עצומה מבלי יכול להניע אבר מאבריו, סיים לפני כשנתיים ימים את הש"ס בשלישית, שלמדו בחברותא על-ידי ראיית העיניים לבד והרהור הלב והמוח.
נסעתי אף אני להשתתף במעמד הסיום, ובסוף היתה לי עגמת נפש. לפי המתוכנן היה המעמד צריך להתחיל בארבע או חמש אחר הצהריים, ולכן הזמנתי טיסה חזרה לארץ לשעה 23:50, אך למעשה נודע לי שהמעמד יתחיל באיחור רב ולא אספיק להיות אלא בשעה הראשונה שלו.
ניסיתי לברר אם ניתן לדחות את הטיסה, ונעניתי בסירוב, והצטערתי צער רב. אולם בעודי הולך ברחוב לעבר היכל המעמד, פתאום אני מקבל שיחת טלפון. מעבר לקו הודיע לי הנציג של חברת התעופה, שבגלל השלג הכבד שנערם במדינה, הם דוחים את הטיסה שלי בארבע שעות. הטיסה שלי תצא בשעה שלוש לפנות בוקר.
ואכן כך היה, השתתפתי במעמד הסיום מתחילתו לסופו. המעמד הסתיים בשעה אחת, משם נסעתי לשדה התעופה, עליתי על המטוס וחזרתי ארצה לחיים ולשלום.
הנה כי כן, שידוד המערכות נעשה בכל עת, צריך רק לשים לב אליו. 'כן יהיה דברי' – כפי שהגשם והשלג הם תמיד חדשות, כי אין להם סדר קבוע, כך כל שאר הדברים המתרחשים בעולם. כל אדם יוכל לראות בכל יום שידוד מערכות, אלא שבשביל כך הוא צריך לפקוח את עיניו, ואז יהפוך לבעל בטחון, כי יראה איך הקב"ה מסבב הכל אך ורק למענו.
(מתוך שיעורו של הגה"ח רבי שמעון שפיצר שליט"א, 'הבינני')