פסחים פה
מי הגיע בחלום אל הגר"ח מוולוז'ין לבאר לו משנה שהתקשה בה?
אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים
החינוך בפרשת ראה (מצוה תפ) כותב על האיסור להמנע מהלוות אל הצריכים מפני פחד השמטה שלא תפקיע החוב. ומשרשי המצוה, לחזק ולקבוע בלבבנו מדת הנדיבות ולהרחיק תכלית ההרחקה מדת הכילות וכו'. כי השם ידין את האדם לפי מעשיו ויעניקהו מברכתו כפי התקרבו אליה, ומדת הכילות מחיצה של ברזל בינו ובין הברכה, והנדיבות חלק מחלקי הברכה.
מרגלא בפומיה דהגאון רבי אהרן קוטלר זצ״ל ראש ישיבת לייקוואוד, שמחזיקי תורה ־ ״הזבולונים״, בשעה שיוצאת נשמתם מן העולם הזה, נשמתם סופגת ויודעת את כל התורה שנלמדה בעזרתם, במשנה, בגמרא, בראשונים ובאחרונים, וכך הופכים המה להיות תלמידי חכמים ממש.
והיה נוהג לפרש על פי רעיון זה את הפסוק (דברים לג יח) 'שמח זבולון בצאתך', שדרשו ממנו בספרי 'בצאתך מן העולם'. ופעמים שסיפר שהחפץ חיים דיבר פעם על 'שותפות יששכר וזבולון', ובתוך דבריו התבטא ואמר, וכי זו שותפות, הרי יששכר כשיבוא לגן עדן ידבר עם הרשב״א ועם הגרעק״א, ואילו זבולון יעמוד בצד ולא יבין מאומה, כלום לזו שותפות יקרא. אלא שרק בעולם הזה אי אפשר לקנות תורה בלי עמל ויגיעה, אך שם בעולם האמת כבר עכשיו מתקיימת הבחינה של 'כי מלאה הארץ דעה', ואף תומכי התורה ישיגו הכל, ואכן תהיה זו שותפות מלאה!
היה מעשה עם יהודי שהקדיש קודם מותו חלק גדול מהונו עבור הישיבה, והגר״ח מוולאז׳ין הבטיח לו בתמורה לכך שילמד משניות לעילוי נשמתו. לאחר שנפטר אותו יהודי לבית עולמו קיים הגר״ח את הבטחתו, והחל ללמוד משניות תמירים כסדרם לזכרו. באחד הימים התקשה הגר״ח בהבנתה של משנה אחת, הוא התייגע רבות בפשט הדברים. לפתע נפלה עליו תרדמה ובחלומו בא אליו אותו יהודי, והסביר לו בפשטות את ההסבר במשנה, והסתלק.
כאשר התעורר הגר״ח זצ״ל משנתו הקצרה אמר בהשתוממות: לא ידעתי ששם לומדים כל כך מהר. הרי בחייו היה הלה עם הארץ גמור, וכבר יודע הוא לבאר משנה חמורה כמין חומר.
(תורה דיליה ח"ב עמ' תקסח)