יעקב א. לוסטיגמן
הגשם השוטף שפקד את בית שמש בערב שבת קודש, לא הצליח להתגבר על קולות היללה שעלו מהרחבה שברח' הרב מבריסק, סמוך לבית המדרש של קהילת המתמידים. הכבישים הפכו לנחל שוטף ושוצף, אבל הרטיבות העיקרית היתה זו שבאה מבפנים, מהלב, הדמעות שהרטיבו את פניהם של המשתתפים.
לא הכרתי את הרה"ח ר' נפתלי ברנשטיין, ובכל זאת התאמצתי והשתתפתי בהלווייתו, טבלתי את רגלי במים שהגיעו עד קרסולי, ועמדתי שם, מאזין לכאב שהדהד בחוצות. הציבור היה מפוזר בכל האזור, ברחבה העליונה הסמוכה עמדו והשקיפו, בתחנות האוטובוס שברחוב הסמוך, גם מתוך שמירת מרחק בגלל הנגיף המדבק וגם בגלל הצורך לתפוס מחסה מפני גשמי הזלעפות המזלפים על מיטתו של מלמד התינוקות שנחטף מעמנו בדמי ימיו.
תחשבו על הטרגדיה: הוא הותיר אלמנה ועשרה יתומים, בהם שישה ילדים שאינם נשואים!
עשרות תלמידים בכיתה א' שהיום בבוקר בוודאי מקבלים שיחת חיזוק והסברים שונים, בניסיון לגרום להם להבין מה קרה לרבי שלהם ולהיכן הוא הלך בפתע פתאום.
איך ייתכן שכזאת טרגדיה נוראה עוברת על ידינו ואנחנו שוכחים אותה אחרי כמה דקות, כאילו לא אירע דבר? איך ייתכן? ולמרבה הצער בתקופה האחרונה זה קורה בתכיפות גבוהה מבעבר רח"ל.
נראה כי הדבר קורה בגלל שטף החיים, כולנו עסוקים איש איש במלאכתו ובמשפחתו, פה ושם אנו עוצרים לאתנחתא קצרה, מתעדכנים קצת מה קורה מסביב ושבים לעיסוקים הפרטיים שלנו.
אבל כאן מדובר ביהודי שניצל את שעותיו האחרונות לפני שהורדם והונשם, כדי להודות למי שגמלו עמו טובה! מדובר ביהודי שלמרות שהוא ידע שיש סיכוי לא קטן שכשייעצמו עיניו בעת שיורדם, יהיה זה לנצח, הוא לא התבלבל ולא נכנס להיסטריה. בדעה צלולה הוא התקשר לבניו ובני ביתו, שוחח עימם, חיזק את רוחם ונפרד מהם, אם במילים גלויות ואם ברמיזה בעלמא.
לב מי לא יחרד? לב מי לא יתפלץ אל מול הסיפור הנורא הזה?
אם כולנו נזדעזע עד עומק הלב מכל אחת ואחת מהטרגדיות הנוראות שמתחוללות בריכוזים החרדיים בכל יום בשבועות האחרונים.
אם נפנים את גודל השבר ואת עוצמת המכה.
אם נרכין ראש ובמקום להתווכח אם הוא נפטר מקורונה או מסיבות אחרות – פשוט ניזכר לרגע בקולות הזעקה המחרידים שנשמעו בהלווייתו או בכל אחת מההלוויות האחרות.
אם כך נעשה, בטוחני שכל אחד מאתנו יעשה יותר מאמץ כדי שהנגף הזה לא יתגלגל באמצעותו הלאה, אל שרשרת הדבקה חדשה שבסופה הוא עלולה למצוא קרבן נוסף, כמו ר' נפתלי, אותו 'ר' נפתלי יעקב בן פריידל', שעתה כבר מזכירים אותו בשם אביו יבלחט"א: 'ר' נפתלי יעקב בן ר' מאיר'. ותהא התחזקות זו במצוות 'ונשמרתם' לעילוי נשמתו.
ולא...
ולא נלך להלוויה המונית. גם אם זה אבי הישיבות