יעקב א. לוסטיגמן
- האמונה בקב"ה כאכילת 'מן' במדבר
הרבי בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ זיע"א כותב בספרו שהמילה 'אמונה' כוללת את האותיות 'מן הוא', כי כמו שכשבני ישראל אכלו מן במדבר, הם יכלו להרגיש בו כל הטעמים שבעולם לפי רצונם, כך בעזרת האמונה אפשר להשיג כל מה שרוצים, כי הבטוח בה' חסד יסובבנו ומי שמאמין באמונה שלמה זוכה שהקב"ה עושה כרצונו.
- למי נצעק אם לא אל ה'?
את היסוד של האמונה אנחנו לומדים השבוע בפרשת 'בשלח', כשהקב"ה אומר למשה רבינו 'מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו… ואתה הרם מטך על הים ובקעהו".
שואל רבינו האור החיים הקדוש ארבע שאלות על העניין הזה, בהן השאלה הכי בסיסית, מה זאת אומרת "מה תצעק אלי", מה אמור משה רבינו לעשות אם לא לצעוק אל ה'? הרי עם ישראל נמצא בצרה נוראה, מה הוא אמור לעשות?
שאלה נוסף ששואל האור החיים הק' היא על סדר הפסוקים, הרי אם הקב"ה רוצה שבני ישראל יסעו אל תוך הים, הוא היה צריך לומר למשה "הרם את מטך על הים ובקעהו", ורק אחר כך "דבר אל בני ישראל ויסעו".
אלא אומר האור החיים הקדוש, זה בדיוק העניין. הרי המקטרגים צעקו "הללו והללו עובדי עבודה זרה", ובני ישראל שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה, לא היו להם מספיק זכויות כדי להצדיק את קריעת הים למענם.
לכן אמר הקב"ה למשה רבינו, "מה תצעק אלי", אין לך מה להתפלל כביכול, אין להם מספיק זכויות, כביכול הקב"ה לא יכול לעזור להם, כי המקטרג טוען טענה חזקה מדי.
אבל הקב"ה נתן למשה רבינו עצה, דרך עוקפת, "דבר אל בני ישראל ויסעו", תגיד להם שיתחילו לנסוע, לאיפה? אני לא יודע, הקב"ה אמר לנסוע, תיסעו. שיעשו מעשה של אמונה וביטחון בה', ובזכות המעשה הזה, הם יהיו בדרגה של בעלי אמונה וביטחון, וממילא הם כבר ראויים שייקרע להם הים, כי הם כבר לא בדרגה של עובדי עבודה זרה חלילה וחלילה, ולכן "ואתה הרם את מטך", עכשיו אתה כבר יכול לקרוע להם את הים, אחרי שהם עושים מעשה של אמונה וביטחון.
- עין ה' (לא רק) אל יראיו
כעין זה אומר מרנא החפץ חיים הקדוש על הפסוק "הנה עין ה' אל יראיו, למייחלים לחסדו".
שואל החפץ חיים, לכאורה הפסוק הזה כתוב כשלא בהתאם לכללי הדקדוק. היה צריך להיות כתוב "הנה עין ה' אל יראיו המייחלים לחסדו", ליראים הללו שהם מייחלים לחסוד. למה כתוב למייחלים?
אלא, אומר הח"ח, הפשט הוא שעין ה' היא לא רק אל יראיו, אלא גם למייחלים לחסדו, אפילו שהם לא בדרגה של יראיו, הם לא זכו עדיין להגיע לדרגה כזאת של צדקות שנקראים 'יראיו', אבל הם מייחלים לחסדו! על זה לבד הם זוכים לכך שעין ה' אליהם. הקב"ה משגיח עליהם בהשגחה יתירה שלא יינזקו חלילה ושלא יחסר להם דבר. כמו בני ישראל שזכו שנקרע להם הים, רק בזכות זה שהם האמינו בה' ובטחו בו.
- זה מה שאנחנו עוברים היום
"הסיבה שבחרתי בווראט הזה", מסכם הרב ברגר, לפרסם אותו השבוע בעלון 'פנינים', היא בגלל המצב שבו אנחנו נמצאים בשנה האחרונה.
"יש נגיף שבהתחלה היה ממש מסתורי, לאט לאט הלך והתפשט בכל העולם, סגרו אותנו בבתים, ביטלו את הלימודים, אנשים לא הלכו לעבוד ואז היתה ירידה בתחלואה ושוב עליה וחוזר חלילה.
"הציבור החרדי נרדף על צווארו, יש חילוקי דעות עמוקים איך בדיוק צריך להתנהג, עכשיו כבר יש חיסונים ואז מבהירים לנו שיש חשש כבד ממוטציה ישראל שתהיה עמידה לחיסון חלילה. אנשים מחתנים את הילדים שלהם ולא יודעים איפה תהיה החתונה עד שהיא מתרחשת בפועל.
"המצב קשה מאוד, אנחנו ממש מרגישים אבודים בתוך התקופה הזאת, וזה בדיוק הזמן להאמין בה', לבטוח בו, לעשות מעשים ופעולות שיראו את האמונה שלו, ובזכות האמונה והביטחון, בזכות זה שאנחנו נהיה בבחינת 'המייחלים לחסדו', נזכה שהקב"ה ישים עינו עלינו להשגיח עלינו בהשגחה יתירה, ויביאו אל המנוחה והנחלה במהרה".