סיפר ת"ח אחד שליט"א: אבי בימי בחרותו שימש בעל קורא בבית כנסת ברמת גן. עם הזמן רכש לו שם טוב, המתפללים היו באים לשאול ולהתייעץ איתו. שמו של אחד המתפללים היה 'פטר', וחבריו בעבודה היו צוחקים עליו: יש לך שם של גוי…
אבי הלך איתו לסטייפלר. תשובתו הפתיעה אותם: "פטר זה שם יהודי, יש גדולי ישראל בעלי התוס' בשם הזה. אבל אם אתה רוצה ומתבייש מן החברים, אתה יכול לשנות את השם"… (ייש"כ לידידי הר"ר א').
*
בחור מוצלח הגיע לישיבת סלבודקה, שמו היה ויקטור. בחורים אמרו לו שהשם הזה הוא לא שם יהודי… הלכו איתו למרן הסטייפלר. רבינו חשב כמה שניות ואמר: "ויקטור מת, מהיום יקראו לך אביגדור" (יש"כ לידידי הר"ר א').
*
הורים שאלו את הגאון רבי שמחה שלמה לוין, האם יכולים הם לעשות שינוי השם לבתם, כבת עשרים שהחלה לסטות מן הדרך – ללא ידיעתה, כשם שאפשר לשנות שם חולה אנוש שאיננו בהכרה, ללא ידיעתו. בתשובתו פתח רבי שמחה שלמה והרחיב בעצות איך לקרבה בנועם ובאהבה.
ולעצם הענין השיב ואמר: "באשר לתוספת השמות, הרבה גדולים אינם בעד תוספת שמות אלא אך ורק לחולה קשה. נוסף לזה, בתוספת השם בלי ידיעתה אין בכלל שום תועלת!"
*
לרבנית מרת זהבה גולדה לוין, אשת רבי שמחה שלמה היה שם לועזי – 'גניה', ובבחרותה היו חברותיה מכנות אותה גם בשם זה. רבי אריה כתב מכתב לכלתו לעתיד, לאחר אירוסיה, ובו ביקש ממנה להירשם לנישואין בשמה העברי:
"לבתי היקרה זהבה תחי', במקרה הייתי במשרד הרבנות, בהזדמנות זו ניגשתי למשרד רשמי נישואין, דיברתי עם המזכיר. ובכן, תהיי מוכרחת לבוא ירושלם על איזה שעה ולהכנס עם שמחה שלמה שמה, והכל בעזה"י יהיה בסדר גמור… נא להביא איתך התעודת זהות ולרשום השם זהבה. דרישת שלום מהאמא הצדקת תחי' ומשמחה שלמה שלך… אביך, ארי' לוין" ('שמחת שלמה', שמות)
(נר לשולחן שבת)