פסחים ס
כיצד מכריעים בשמים במחלוקת על חיוב מיתה בידי שמים?
שחטו שלא לאוכליו ושלא למנויו לערלים ולטמאין פסול
מסופר על המהרש"ם מברעזאן זצ"ל שחלם שהוא נמצא בבי"ד של מעלה והביאו איש לדין לאחר שעבר עבירה שיש לגביה דעות בפוסקים אם חייבים מיתה בידי שמים על עון זה, וכיון שהיה זה ספק שאלו את המהרש"ם מברעזאן שיכריע בזה.
וענה המהרש"ם מברעזאן שהרמב"ם בהלכות עדות (פ"ט ה"ג) פסק שאין עונשין מספק, ודין זה כתב לגבי עונש בידי אדם, אולם הכסף משנה בהלכות פסולי המוקדשין (פט"ז ה"ט ) דן לגבי פיגול שדינו בכרת, ומחדש שאף בעונש בידי שמים אין עונשין מספק אפילו שכלפי שמים הדבר גלוי ואין שם ספק כלל. ולפי הכסף משנה פסק המהרש"ם מברעזאן להקל בדין של אותו אחד שעבר את העבירה.
כשקם בבוקר מצא לזה המהרש"ם מברעזאן סמך מהפסוקים, שכאשר יעקב אבינו שולח את בניו למצרים יחד עם בנימין, אומר להם 'וכסף משנה קחו בידכם' וגו' ואל שדי יתן לכם רחמים' (בראשית מג יב-יד), ופירש המהרש"ם מברעזאן את הפסוקים כך: שע"י שניקח בידינו את ה"כסף משנה" ונפסוק על פיו, יצא רחמים משמים לבעל דין, ונפסק להקל.
(קב ונקי)