ישראל וייס
שימו לב לסיפור הבא: ורגאז מתאי הנו פיזיקאי באוניברסיטת מסצ'וסטס. בחודשים האחרונים הוא התחבט בשאלה כיצד כדאי לשבת במונית נוסעת, באופן שיבטיח בסיכוי הגבוה ביותר, שהנוסע לא יידבק בקורונה מנהג המונית, וכן להיפך. הוא אסף שלושה אנשי צוות שסייעו לו במחקר ויצא לדרך..
"הצוות הסתייע במחקר במה שידוע כהדמיית דינמיקת זורמים חישובית, בה מהנדסים משתמשים לרוב כדי להדגים תנועה של גזים ונוזלים – לדוגמה כדי להקטין את מקדם הגרר במכוניות מרוץ", מסביר העיתון 'ניו יורק טיימס' במאמר שכתב בנושא, ושתורגם לעברית על ידי הארץ.
"החוקרים יצרו הדמיה של מכונית המבוססת על טיוטה פריוס שנוסעת במהירות 80 קמ"ש ובה שני נוסעים: נהג מקדימה משמאל ונוסע יחיד במושב האחורי מימין – סידור מקובל בנסיעה במונית, שממקסם את הריחוק החברתי.
"בניתוח הראשוני מצאו החוקרים כי האופן שבו האוויר זורם מחוץ למכונית בעת נסיעה יוצר שיפוע לחץ בתוך המכונית, כך שלחץ האוויר בחלקה הקדמי מעט נמוך יותר מבחלקה במושב האחורי. כתוצאה מכך, האוויר נוטה לזרום מאחור אל קדמת המכונית.
"בשלב הבא של ההדמיה הם יצרו מודל של זרימת האוויר בתוך המכונית בתוספת רסיסים מדומים בשילובים שונים של חלונות פתוחים וסגורים, וכאשר המזגן פועל.
"באופן שלא צריך להפתיע, הם מצאו כי שיעור האוורור היה הנמוך ביותר כאשר כל ארבעת החלונות היו סגורים. בהדמיה נמצא כי בתרחיש זה, בין שמונה לעשרה אחוזים מהרסיסים שנושף אחד הנוסעים עשוי להגיע לשני.
"כשכל החלונות היו פתוחים לגמרי, שיעור האוורור עלה מאוד וזרם האוויר הנקי שטף רבים מהחלקיקים שנישאים באוויר החוצה. בתרחיש הזה, רק 0.2% עד 2% מהרסיסים עברו בין הנהג לנוסע.
"מאחר שלא תמיד מעשי לפתוח את כל החלונות, במיוחד בחורף, מתאי ועמיתיו בדקו גם מודלים של החלופות האחרות.
"לדבריהם, למרות שבאופן טבעי כולנו היינו מעדיפים לפתוח את החלון בצמוד לנהג ואת זה ההצמוד לנוסע, כלומר החלון הקדמי-שמאלי והחלון האחורי-ימיני, זאת אינה האופציה היעילה ביותר, ודווקא ההיפך הגמור הוא הפיתרון הטוב ביותר: לפתוח את החלון הקדמי-ימיני והאחורי-שמאלי, כלומר בכל מקרה עדיף לפתוח את החלון המרוחק יותר מהנוסע.
"תצורה זו מאפשרת לאוויר נקי לזרום דרך החלון האחורי השמאלי ולצאת דרך החלון הקדמי הימני ועוזרת ליצור מחסום בין הנהג לנוסע", מסבירים כותבי המאמר.
"זה כמו וילון אוויר", הסביר מתאי, "כל האוויר שפלט הנוסע מוזרם החוצה, וגם יוצר אזור חיץ על ידי רוח חזקה בין הנהג לנוסע".
חשוב להדגיש כי התוצאה הזאת משתנה לגמרי ככל שהנוסע מחליף את מיקומו או שיש יותר מנוסע אחד ברכב, בנוסף לנהג.
אז חוץ מזה שזה מידע מעניין, ושעשוי להיות גם מועיל לחלק מהקוראים, הוא גם יכול ללמד אותנו דבר נפלא: לפעמים דווקא מה שנראה כפיתרון הכי פחות מוצלח מתברר כפיתרון המוצלח ביותר לאחר מחשבה קלה, ולפעמים גם מה שהוכח מדעית כפיתרון המוצלח ביותר, יתברר לבסוף כשלא הכי מוצלח, אם משהו השתנה בנתוני הבסיס שעליהם התבסס המחקר כולו.
נקודה למחשבה.