כשאני יושב ב'שלוחה אפס', וכל הפניות מגיעות אלי, אני חייב לחלוש במקביל על כך כך הרבה תחומים, וזה נראה לי כמעט בלתי אפשרי. לשמחתי, הפונים ל'דרשו' לא מרגישים את כל זה

יעקב א. לוסטיגמן

מדי יום הוא מגיע אל השלוחה של משרדי 'דרשו' בירושלים, ומשרת את 'קהל הלקוחות' של 'דרשו' שעות ארוכות. הטלפון לא מפסיק לצלצל לרגע, והוא, כמו כל המוקדנים האחרים, משיב לכל פנייה בנועם ובמתינות, מברר את הבעיה לעומק ומשתדל למצוא פיתרון, לתת מענה, לספק מידע ולהניח את דעת השואל.

"השאלות מאוד מגוונות", מספר לנו הרב יחיאל יהושע גולדברג, שמאייש מדי יום במשך שבע שעות, את אחת העמדות הטלפוניות. "מתקשרים אנשים שמבקשים רק להתעניין ושאין להם בכלל היכרות עם 'דרשו', ולחלופין נבחנים ותיקים שהשתתפו עוד במבחן הראשון על מסכת 'חולין', לפני שבע עשרה שנה.

"יש כאלו שרוצים לדעת מה גובה הציון שלהם במבחן האחרון, ויש כאלו שמבקשים לדעת מתי יתקיים המבחן הקרוב, והאם הוא לא התבטל בגלל הסגר הארצי וכדו'.

"זה לא פשוט לדלג משאלה לשאלה", הוא מודה, "בסך הכל אנחנו צוות חדש, שלא כל כך בקי בכללים, ובעצם אנחנו עדיין ב'תקופת הרצה', אבל לאט לאט אנחנו נכנסים לעניינים והמענה הופך להיות יותר מהיר ויעיל".

הרב גולדברג אינו חדש ב'דרשו', הארגון גייס אותו לשורותיו מספר חודשים לפני סיום הש"ס הגדול לפני למעלה משנה. הוא תפעל את קו השיעורים וההודעות, עם עדכונים שוטפים לקראת הסיום המתקרב, ומאז הוא ממשיך לבצע משימות דומות של קריינות בעברית ובאידיש.

בתקופת הקורונה קיבל הרב גולדברג תפקיד חדש: הוא הפך להיות ה'בוחן' של 'דרשו', שכן רבים מהנבחנים אינם יכולים או חוששים להגיע פיזית למקום המבחן, ולכן עומדת לרשותם האפשרות להיבחן דרך הטלפון, כשהם מקשיבים לשאלות שהוקלטו מראש על ידי הרב גולדברג, ולאחר מכן גם לתשובות האופציונאליות השונות שהוקלטו על ידו, ובהקשה על לחצני הטלפון הם מבצעים את המבחן.

כשהחליטה הנהלת 'דרשו' להקים שלוחה חדשה של מוקד טלפוני חדש, שיוריד מעט מהלחץ הגדול השורר על קווי הטלפון ועל העובדים הקיימים במשרדי 'דרשו'.

למוקד גויסו עובדים חדשים, והרב גולדברג שכאמור היתה למערכת היכרות עמו, הוא אחד מהם. מאז הוא יושב ועונה לטלפונים.

"גיליתי משהו מדהים", הוא מספר בחיוך, "'דרשו' הוא ארגון מאוד מפורסם ומאוד מוערך, ולמרות זאת, אנשים לא יודעים כמה הוא גדול וכמה הוא רב זרועות.

"אני מרגיש את זה ביום יום", הוא מספר, "מצד אחד, כל מכריי ששומעים שאני עובד ב'דרשו' מיד מסתכלים עלי ביראת כבוד, ובהערכה גדולה ושואלים: "וואו, 'דרשו', איך הצלחת להתקבל לשם…".

"מצד שני, אנשים לא יודעים כמה הארגון הזה ענק. גם אני עצמי לא ידעתי. קודם כל הוצאת הספרים של 'דרשו' זאת לבד שלוחה גדולה מאוד, שהדפיסה עד כה עשרות ספרים, בהם המשנה ברורה שנמכר במאות אלפי עותקים, 'דרש דוד' שנמצא בכל בית כנסת בארץ ובעולם, ספרי 'חפץ חיים' עם 'ביאורים ומוספים', שנחשבים ליצירת פאר יוצאת דופן, ספרי 'מועד לדוד', ו'חיזוק', ו'חומש דרשו', ומאחורי הקלעים אני שומע על ספרים נוספים שעתידים לצאת בעתיד הקרוב והרחוק. זאת מערכת שלמה שמעסיקה עובדים ומנוהלת בצורה יוצאת דופן, כולל הוצאה לאור, עימוד, עיצוב, עריכה, הדפסה, כריכה וכו', והכל מנוהל מהמשרדים של 'דרשו'.

"תוסיף על זה את ארגון 'אחינו' שמעסיק לבדו מאות עובדים ומתנדבים, אנשים לא יודעים כמה זה ענק, בכמה ערים ברחבי הארץ ישנה פעילות שוטפת, כמה ישיבות הוקמו על ידי 'אחינו', אי אפשר לספור את ההיקפים.

"ומה עם דרשו' עצמו, המבחנים, שזה העיקר וסביב זה הכל נע. איזה מערך משומן של כתיבת מבחנים ובקרה והגהה ועיצוב והדפסה ושילוח וניהול מאות מוקדי מבחן בו זמנית ולאחר מכן איסוף ומיון ובדיקת מבחנים ומתן ציונים וקביעת גובה המלגות והפקדת המלגות לכל נבחן בחשבון הבנק שלו, ועוד ועוד ועוד.

"העלונים של 'דרשו', והפלטפורמות השונות, גם הם מערך אדיר של זיכוי הרבים. יש את עלוני 'הדף היומי בהלכה', ועלוני 'לקראת שבת', ו'הפותח בכל יום' שנשלח במיילים ל-35 אלף אנשים מדי יום, ו'הישיבה', ו'מעלה מעלה'… זה מערך עצום של כתיבה, עימוד, עיצוב, הדפסה והפצה.. כל עלון לקהל יעד אחר, בזמני הפצה שונים וכו' וכו'. ואני בטוח שעם הזמן אני אגלה עוד שלוחות ופעילויות של 'דרשו', כי אני כל הזמן מגלה עוד דברים חדשים שלא ידעתי עד הרגע שהם קיימים בכלל בארגון.

"לכן, כשאני יושב ב'שלוחה אפס', וכל הפניות מגיעות אלי, אני חייב לחלוש במקביל על כך כך הרבה תחומים, וזה נראה לי כמעט בלתי אפשרי. העניין הוא שכל המוקד שלנו חדש, ולכן אנחנו כל הזמן צריכים לעמוד בקשר רציף עם המשרד, עד שנדע לתת בעצמנו מענה באופן מלא בעז"ה.

"לשמחתי, הפונים ל'דרשו' לא מרגישים את כל זה. במקרה שאנחנו לא יודעים לענות, השאלה נרשמת, ואנחנו חוזרים אליהם כעבור זמן קצר עם תשובה, לאחר שביררנו אותה עם המשרד הראשי.

"ומה שהכי חשוב בכל זה", מסכם הרב גולדברג, "זאת העובדה שאני חוזר בסוף היום הביתה עם המון המון סיפוק. אני יודע שאני בעצם כמו 'משמש בקודש' של אחד מגדולי ישראל, אבל לא רק של אחד, אלא של הרבה מאוד תלמידי חכמים, 'כלי שרת' ממש, אני מנגיש עבורם את המידע ומסייע להם להתאמץ ולהצליח בתלמודם בסייעתא דשמיא. זה נותן לי סיפוק אדיר, ובנוסף לכל גם היחס אלי מצד ההנהלה זה משהו שלא ראיתי מעולם במקום עבודה, מכבדים את העובד הכי זוטר, כאילו הוא היה לפחות הסמנכ"ל. על כל אלו אני מודה לקב"ה השכם והערב, ובמיוחד על שזיכה אותי להיות נטפל לעושי מצווה ולסייע להם במלאכתם, מלאכת שמים".