יהודי יקר מתושבי ירושלים עיה”ק ת”ו התקרב אל אחד מגדולי מחזירי התשובה בדורנו, שהחזירו בתשובה שלמה, והכניסו תחת כנפי השכינה, ואף ליווה אותו בכל דרכו הקשה עד שהקים את ביתו, בית נאמן בישראל, בדרך ישראל סבא.
לפרנסתו היתה לו ליהודי זה חנות ירקות באחת משכונותיה של ירושלים, והנה יום אחד נפתח באותו רחוב שבאותה שכונה סופרמרקט ענק, שהיה בו גם סניף לירקות מובחרים.
האיש שחשש מאוד לפרנסתו, הגיע לרבו בלב כואב, שמתיירא הוא לפרנסת ביתו, כאשר עם פתיחת הסופרמרקט בשכונה הרי כמעט שאין צורך עוד בחנות הקטנה שלו!
אמר לו הרב, עליך להתחזק באמונה שלמה! וכי בחינם חזרת בתשובה? הלא יודע אתה היטב שהפרנסה מן השמים, והוא יתברך זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים, ואין איש נוגע במה שמוכן לחבירו!
לא התיישבה דעתו של האיש, והמשיך לשאול, הלא מחויבים אנו גם לעשות ‘השתדלות’ מצידנו בענין הפרנסה, וכד”א (דברים יד, כט) “למען יברכך ה’ אלקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה”, שלמדנו כאן שצריך לעשות את ההשתדלות שבמעשי ידיו, כדי שתחול בה הברכה אשר יברכך ה’ אלקיך. – ובמצב שלפנינו, הרי פשוט שרוב הלקוחות ינהרו אל הסופרמרקט הגדול והיפה, שם גם יוכלו לעשות את כל קניותיהם יחדיו, וכמעט שאין יותר צורך בחנותו הקטנה.
שמע הרב את דברו, ואמר, אם בכל זאת הנך חושש, הרי עדיף שתעתיק את מקום מגוריך לשכונת ‘מאה שערים’, המלאה ביהודים חרדים יראי ה’, ותפתח שם את חנותך, ובכך תזכה גם לדור בין יהודים כשרים, יראים ושלמים, ולהתחזק יותר בתשובה השלמה!
עשה אפוא האיש כמצות רבו, העתיק את מקום מגוריו אל תוככי ‘מאה שערים’, שם גם פתח מחדש חנות ירקות קטנה, אשר הביאה לו אכן פרנסה לביתו. – אבל עדיין היתה זו פרנסה בצמצום, ולא בריווח גדול כאשר הורגל בחנות הקודמת.
יום אחד נכנסה אל החנות הקטנה שבפאתי מאה שערים אישה זקנה, והחלה מעט לנבור בין סחורות, כשהיא תרה ומחפשת אחר כמה פירות וירקות לאכילה. היהודי התייצב תיכף לעזרתה, וכדרכו לשרת באדיבות את לקוחותיו, ארז עבורה את כל קניותיה, ואף הוביל את הארגז הכבד בנאמנות לביתה.
משנוכחה הזקנה בשרות המצוין שנותנים בחנות זו, החלה לערוך את כל קניותיה הסדורים באותה חנות, והיהודי מצידו המשיך בשירותו הטוב, כדרכו מימים ימימה.
כעבור תקופה מסוימת, נודע ליהודי שזו היא אלמנה זקנה וערירית, שאין לה בנים וקרובים, ולכן הציע את עזרתו בעניינים שונים הנצרכים בבית הישן, והאלמנה מצידה הודתה לו על כך בכל לב, ובירכה אותו בכל ברכות טוב.
כך התרגלה אותה גלמודה בכל דבר שנצרכה, אם בתיקונים שונים שבבית, או בעריכת קניות וכיוצא, שהיהודי הטוב דנן מוכן תמיד להושיט עזרה, הוא ידע מכל בעיותיה וצרותיה, והשתדל תמיד להקל ולהטיב כפי יכולתו.
ביום מן הימים, כשהביא כדרכו את ארגז הקניות, סיפרה לו האלמנה שלפני כמה שנים נפטר אחיה הזקן במקום רחוק, הוא היה גם כן אדם ערירי וגלמוד, ובפטירתו השאיר לה ירושה של 5,000,000 $ – חמש מיליון דולר! טבין ותקילין, והיות שמחפשת היא רבות אחר יורש הגון, שיהיה ראוי לקבל ירושה יפה שכזו, נראה לה שהוא האיש המתאים ביותר להעניק לו זאת. כאשר במשך כמה שנים עמד לצידה לסייע לה בכל דבר, ומעולם לא ביקש על כך שום תמורה, רק עשה הכל לשם מצוה, כפי שמצווים אנו מפי עליון להרנין לב אלמנה! ומכיון שיש לו משפחה ברוכת ילדים, שצריכים להביאם בברית הנישואין בכבוד ובריווח, לפיכך מוצאת היא לנכון להעביר אליו בבוא העת את כל הסכום משלם!
כעבור תקופה קצרה ביותר שבקה האלמנה חיים לכל חי, והאיש זכה כדין בכל הירושה הגדולה, ומאז עלתה קרנו בכבוד, הן בהצלחת הפרנסה וכלכלת הבית ברחבות, והן בנישואי בניו ובנותיו בכבוד וכראוי.
כשסיפר על כך לרבו, נענה ואמר, ראה גם ראה, כמה הלכתא גיברוותא איכא למשמע מינה. הרי בזכות שחזרת בתשובה שלמה זכית לעזוב את השכונה החילונית, ולדור במקום תורה ויראת שמים. – שמתוך כך הגעת אל המצוה הגדולה של גמילות חסדים עם אותה אלמנה גלמודה, וממילא זיכו אותך מן השמים לפירותיהם שבעולם הזה, ברווחים נאים ויפים, והקרן קיימת לך לעולם הבא!
(טיב הקהילה פר’ וארא פ”א)