כעבור שנתיים חזר האברך לרבינו זצוק"ל וביקש שוב ברכה לזש"ק, ורבינו חזר על דבריו והורה לו שיקפיד להבדיל בעצמו על היין במוצש"ק. השיב האברך: "הרי אני מקפיד על כך כבר שנתיים?!"

מעשה מבהיל הגיע השבוע לשולחן המערכת על-ידי אברך יקר מירושלים (הפרטים המלאים שמורים במערכת). אברך זה הגיע לפני כשנתיים לרבן של ישראל מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל וביקש ברכה להיפקד בילדים, ומרן זצוק"ל אמר לו, כפי שהוא מורה לרבים, להבדיל על היין.

כעבור שנתיים חזר האברך לרבינו וביקש שוב ברכה להיפקד בילדים, ומרן זצוק"ל חזר על דבריו ואמר לו להבדיל על היין. אמר לו האברך כי הוא מקפיד על כך כבר שנתיים, ועדיין לא זכה להיפקד בזרע של קיימא.

אמר לו מרן זצוק"ל: "זה יין נסך!"…

האברך היה מופתע ולא הבין את התשובה כלל, אך החליט לבדוק את העניין, בפרט לנוכח חשש האיסור החמור שבכך.

אותו אברך היה מתארח עם רעייתו בקביעות בשבתות אצל הורי אשתו. במוצאי שבת היה מגיע תמיד להבדלה לפי זמן רבינו תם, לאחר שחמיו כבר הבדיל על הכוס. בבית שוהה עובדת פיליפינית, והתברר כי תמיד לאחר שחמיו מסיים להבדיל על היין – היין היה לא מבושל – מחזירה העובדת הנכריה את היין ואת מה שנשאר בכוס ההבדלה, למקרר, כשהיא נוגעת ביין, וכך היין הפך להיות בכל פעם יין נסך.

האברך ההמום לא ידע את נפשו כיצד להודות לד', שמלבד הברכה הגדולה לה ציפה, להיפקד בזש"ק, הרי הוא זוכה כעת להינצל מאיסור חמור מדי שבוע של שתיית יין נסך.

(מגזין במה bama.org.il)