דף הבית דף היומי בהלכה משנה ברורה חלק ד' שס"ו - שצ"ה
שס"ו – שצ"ה
מדוע על שיתופי מבואות מברכים 'על מצות עירוב' ?
ה' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ה- סעיף א'- סוף סימן שצ"ו
מה העניין לבצוע על פת העירוב בסעודת שבת ?
ד' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ד
עירב בבין השמשות ונאכל העירוב
א' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ג
עיר של רבים שנתמעטה לחמישים בתי מגורים
ל' סיון תשע"ט - סימן שצ"ב- סעיף ד'- סוף הסימן
מה זה עיר של יחיד ?
כ"ט סיון תשע"ט - סימן שצ"ב- סעיף א'- סעיף ד'
האם אורח אוסר בטלטול ?
כ"ח סיון תשע"ט - סימן שצ"א- סעיף א'- סימן שצ"ב- סעיף א'
מתי לא מועיל לשכור את רשות הגוי משר העיר ?
כ"ז סיון תשע"ט - סימן שצ"א- מאמצע סעיף א' "וכשיש חצרות"- סוף הסעיף
מה עושים כאשר כולם שכחו לעשות שיתופי מבואות ?
כ"ד סיון תשע"ט - סימן ש"צ- סימן שצ"א- אמצע סעיף א' "וכשיש חצרות"
מדוע עושים שיתופי מבואות ?
כ"ג סיון תשע"ט - סימן שפ"ח- סוף סימן שפ"ט
האם שיתופי מבואות מועילים ללא עירובי חצרות ?
כ"ב סיון תשע"ט - סימן שפ"ז
עירוב ע"י מאכל שאינו ראוי לו
כ"א סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף ח'- סוף הסימן
האם מערבים בבשר חי ?
כ' סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף ו'- סעיף ז'
שיתופי מבואות בתבלינים
י"ז סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף ג'- סעיף ה'
איך עושים שיתופי מבואות ?
ט"ז סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף א'- סעיף ב'
האם מועיל לערב עם ישראל מומר ?
ט"ו סיון תשע"ט - סימן שפ"ה
האם חיילים המתאכסנים בבתי היהודים אוסרים עליהם בטלטול?
י"ד סיון תשע"ט - סימן שפ"ד
באיזה אופן אין צריך לשכור את רשותו של הגוי ?
י"ג סיון תשע"ט - סימן שפ"ג
מדוע אסרו חז"ל לשני יהודים הגרים עם גוי לערב דרך החלונות ?
י' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף י"ט- סוף הסימן
האם יהודי וגוי הגרים בחצר צריכים עירובי חצרות ?
ט' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ט"ז- סעיף י"ח
שכרו מפועליו של הגוי את רשותו והגוי פיטר את פועליו
ח' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף י"ד- סעיף ט"ו
האם אפשר לשכור מהגוי את רשותו בעל כרחו?
ז' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף י'- סעיף י"ג
לכמה זמן מועילה שכירות רשותו של הגוי ?
ו' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ו'- סעיף ט'
מדוע לא צריך לכתוב שטר כאשר שוכרים את רשותו של הגוי ?
ג' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ג'- סעיף ה'
שכירות רשותו של גוי השוכר בית בחצרו של היהודי
ב' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- מאמצע סעיף א' הגה "ישראל שהשכיר"- סעיף ב'
עירוב חצרות עם שכן גוי
א' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- עד אמצע סעיף א' הגה "ישראל שהשכיר"
ירש בית בשבת האם יכול לבטל רשותו ?
כ"ט אייר תשע"ט - סימן שפ"א- סעיף ד'- סוף הסימן
ביטל חצרו ורוצה לחזור בו מהביטול
כ"ח אייר תשע"ט - סימן שפ"א- סעיף א'- סעיף ג'
האם רבים יכולים לבטל רשותם ליחיד ?
כ"ה אייר תשע"ט - סימן ש"פ- סעיף ד'- סוף הסימן
מהו עירוב חצרות?
כ"ד אייר תשע"ט - סימן ש"פ- סעיף א'- סעיף ג'
האם ייתכן שלשה בתים סמוכים שלא עירבו ומותרים בטלטול ביניהם ?
כ"ג אייר תשע"ט - סימן שע"ט
כיצד יתכן רבים שהם כיחיד ואינם צריכים לערב ?
כ"ב אייר תשע"ט - סימן שע"ח
מדוע אסור בשבת להוציא מי שופכין אל החצר ?
כ"א אייר תשע"ט - סימן שע"ז
שאיבת מים מבאר שבין שתי חצרות
י"ח אייר תשע"ט - סימן שע"ו סעיף ב'- סוף הסימן
שאיבת מים בשבת מבור המשותף לשני חצרות
י"ז אייר תשע"ט - סימן שע"ה- סעיף ג'- סימן שע"ו סעיף א'
סולם המחבר בין מרפסת המשותפת אל החצר האם יש עליו תורת פתח?
ט"ז אייר תשע"ט - סימן שע"ד- סעיף ד' - סימן שע"ה- סעיף ב'
מתי נאמר הדין 'שבת הואיל והותרה הותרה'?
ט"ו אייר תשע"ט - סימן שע"ד- סעיף ב'- סעיף ג'
האם חלון שבין החצרות מחבר אותם לעניין עירוב?
י"ד אייר תשע"ט - סימן שע"ד- סעיף א'
מעבר בין שתי מרפסות בשבת
י"א אייר תשע"ט - סימן שע"ג
הפרדת חצרות ע"י גדיש של תבן
י' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף י"ז- סוף הסימן
האם מועיל חיבור בין שתי חצרות ע"י סולם החקוק בכותל?
ט' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף י"ג- סעיף ט"ז
מיעוט גובה כותל שבין החצרות ע"י בניית אצטבא
ח' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ט'- סעיף י"ב
עירוב חצרות נפרדות ע"י סולמות המחברים ביניהם
ז' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ח'
עירוב שני חצרות כאשר כותל מפסיק ביניהם
ד' אייר תשע"ט - סימן שע"א- סעיף ו'- סימן שע"ב - סעיף ו'- סעיף ז'
האם אפשר לערב שני בתים באותו פת?
ג' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ד'- סעיף ה'
חיבור ועירוב שתי חצרות באותו פת
ב' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ב'- סעיף ג'
האם צריך לשתף קטן בעירוב?
א' אייר תשע"ט - סימן שע"א- סעיף ו'- סימן שע"ב - סעיף א'
עירב עם בני החצר ומת באמצע השבת
ל' בניסן תשע"ט - סימן שע"א- סעיף ד'- סעיף ה'
עירוב בדירה ללא בעלים
כ"ז בניסן תשע"ט - סימן שע"א- סעיף ב'- סעיף ג'
האם אדם שנסע לשבת אוסר על השכנים לטלטל בחצר ?
כ"ו בניסן תשע"ט - סימן ש"ע- מאמצע סעיף ח' בהגה "ודוקא"- סימן שע"א- סעיף א'
האם בחור בישיבה צריך לעשות עירוב חצרות?
כ"ה בניסן תשע"ט - סימן ש"ע- סעיף ו'- אמצע סעיף ח' בהגה "ודוקא"
מי קובע לעירוב מקום אכילה או מקום שינה?
כ"ד בניסן תשע"ט - סימן ש"ע- סעיף ד'- סעיף ה'
מתי מחיצה גרועה מועילה לעירוב?
כ"ג בניסן תשע"ט - סימן ש"ע- סעיף ג'
באיזה אופן לא צריך עירובי חצירות בצימרים?
כ' בניסן תשע"ט - סימן ש"ע- סעיף א'- סעיף ב'
מה שייך 'קניין חליפין' לעירוב?
י"ט בניסן תשע"ט - סימן שס"ט
מדוע נהגו לעשות את העירוב במצה?
י"ח בניסן תשע"ט - סימן שס"ח- סעיף ג'- סוף הסימן
עירוב שהתקלקל לפני כניסת השבת
י"ז בניסן תשע"ט - סימן שס"ח- סעיף א'- סעיף ב'
מתי יכולים ב"ד לגבות מנכסיו של אדם שלא רוצה לערב?
ט"ז בניסן תשע"ט - סימן שס"ז- מאמצע סעיף א' "ואם אין"- סוף הסימן
מדוע אשה יכולה לערב בפת שלא מדעת בעלה?
י"ג בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף ט"ו- סימן שס"ז- אמצע סעיף א' "ואם אין"
האם מברכים על עשיית העירוב?
י"ב בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף י"א- סעיף י"ד
האם אפשר לזכות עירוב חצירות ע"י קטן?
י"א בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף ט'- סעיף י'
למה צריך שהעירוב יהיה דווקא בפת שלימה?
י' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף ו'- סעיף ח'
מדוע צריך העירוב להיות מונח דווקא בכלי אחד?
ט' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף ד'- סעיף ה'
מדוע נהגו להניח את עירוב החצרות בבית הכנסת?
ו' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף ג'
טלטול חפצים מהחדר שבספינה אל תוך הספינה
ה' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- מאמצע סעיף ב' בהגה "בתים שבספינה"- סוף הסעיף
מתחם אהלים המוקף מחיצות האם מותר להוציא מאוהל לאוהל?
ד' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף א'- אמצע סעיף ב' בהגה "בתים שבספינה"
2/230
