דיני עירובין לעיר שיתוף בעירוב ועוד סימנים שס"ו – שצ"ה

היוצא בשבת מחוץ לתחום – האם רשאי לשוב למקומו?| היוצא מחוץ ל'תחום' בשבת – האם רשאי להמשיך וללכת יותר מחמש אמות?

כשקיים ספק לגבי כשרות פת של 'עירוב חצרות' – האם העירוב חל?| פת העירוב מונחת במקום נעול שמַפְתֵּחוֹ אבד ונמצא בשבת בבוקר – האם העירוב חל?

האם ניתן לעשות עירוב חצרות לאחר השקיעה?| אדם שקיבל על עצמו שבת לפני השקיעה – האם יכול לעשות 'עירוב חצרות'?

חלוקת העיר לשני 'שיתופי מבואות' באמצעות הפרדה ברחוב הראשי – דעת השולחן ערוך| מדוע לא ניתן לחלק 'מבוי' לשני 'שיתופי מבואות'?

כיצד יתכן שחצר שלא ניתן לשתפהּ ב'שיתוף מבואות' היא הגורמת לתחוּלתו של ה'שיתוף'?| באיזה אופן ניתן 'להפריד' 'מבוי' משאר חלקי העיר?

באיזו עיר לא יתכן שיהיה לרחובות דין 'רשות הרבים'?| תקנת חכמים שלא לעשות 'שיתוף מבואות' לכל העיר כאחד

האם ניתן לשכור את רק חלקם של הגויים ברחובות העיר כדי להתיר את הטלטול בה?| מדוע ניתן לשכור את רחובות העיר מידי העירייה?

בנוגע לאיזה נחשבים אפילו אלף אנשים כאיש אחד?| באיזה מקרה לא מתיר 'עירוב חצרות' שנעשה כהלכתו להוציא חפצים לחצר?

מה מתיר 'עירוב חצרות'?| חצר אחורית הפתוחה לחורשה – מדוע פתח זה 'חשוב' יותר מהפתח של החצר הקדמית?

באיזה מקרה עושים 'עירוב חצרות' רק כדי שהילדים לא ישכחו את תורת העירוב?| מה נהג האריז"ל לאכול בסעודות השבת?

באיזה מאכל ניתן לערב רק 'עירוב תחומין' ולא 'עירוב חצרות'?| האם מותר לכהן לאכול חלה בזמן הזה?

מדוע עושים 'שיתוף מבואות' על מאכל בכמוּת המספיקה לשתי סעודות?| מהי כמוּת המשקה המספיקה לשתייה בסעודה אחת?

במה עדיף לעשות 'שיתוף מבואות' – בפת או ביין?| מהי כמוּת המאכל או המשקה הנדרשת ל'שיתוף מבואות'?

ההבדלים העיקריים בין 'עירוב חצרות' ל'שיתוף מבואות'| היכן ניתן להניח את המאכל של 'שיתוף מבואות'?

יהודי המטלטל מוקצה בפרהסיה – האם דינו כמומר?| המנותק מהתורה מילדותו – האם חטאיו נחשבים כאונס או כמזיד?

באילו מקרים אנו מניחים שבעל הבית יהודי אינו משכיר את החצר לגוי על דעת שהחצר תֵּאסר עליו?| שוכר גוי שבעל הבית רשאי להוציאו בכל עת – האם אוסר את החצר?

עירוב חצרות בחצר שדר בה גוי כאשר הגוי נסע לשבת| מדוע החלטתו של גוי שלא לשוב לביתו בשבת אינה החלטה איתנה

שני יהודים וגוי הדרים בחצר – האם רשאים לטלטל מבית לבית ללא שכירת רשות הגוי?| באיזה מקרה חל עירוב חצרות רק כאשר מערבים את הבתים בלבד ולא את החצרות?

יהודי המתגורר לבדו בסמוך לגוי – האם גזרו חכמים שדירת הגוי תאסור על היהודי את חצרו?| באיזה מקרה מבטל גוי הדר לבדו בחצר את עירוב החצרות שעושים יהודים בחצר אחרת?

משרת שהשכיר את רשות אדונו הגוי לצורך 'עירוב חצרות' וסוּלק מתפקידו – האם השכירות בטֵלה?| פקידים 'של כבוד' – האם ניתן לשכור מהם את רשויות הגויים שבעיר?

האם ניתן לשכור את רשויותיהם של הגויים שבעיר מידי פקידי העירייה?| האם ניתן לשכור את רשותו הגוי לצורך עירוב חצרות מיהודי המיודד עם הגוי?

גוי ששכרו ממנו את רשותו לצורך עירוב חצרות – האם רשאי לחזור בו ללא השבת דמי השכירות?| גוי ששכרו ממנו את רשותו לתקופה מסוימת ובתום התקופה הוא מעוניין להמשיך – האם צריך לשכור ממנו מֵחדש?

השכירות מגוי לצורך עירוב חצרות – פעולה הדומה לשכירות ולא שכירות ממש| מדוע בן נֹח נענש על גזילה של פחות מ'שווה פרוטה'?

אחד הבעיות המצויות ביותר בעניין העירוב – גוי השוכר דירה מיהודי| באיזה מקרה תלוי דין העירוב במקום מגוריו של אדם מסוים?

מדוע תיקנו חכמים שגוי הדר בחצר יאסור את הטלטול מהבתים לחצר?| באיזה מקרה תיקנו חכמים שצריך לשׂכור מקום מסוים – כדי שלא ישׂכרוהו...?

יחיד ה'מבטל את רשותו' לגבי יחיד – האם נחשב כאורֵח?| שני בתים הפתוחים זה לזה ואחד מבעלי הבתים 'ביטל את רשותו' לגבי חבירו – האם המבטֵל רשאי להכניס חפצים מביתו לבית חבירו?

מדוע יכול אדם לחזור בו מ'ביטול רשות' באמצע השבת למרות ש'עירוב החצרות' כבר חל בכניסת השבת?| כיצד 'מחזיקים' דיירי חצר ברשות 'מבוטלת'?

כיצד ניתן להחשיב בתים וחצר משותפת לרשות של אדם אחד ללא 'עירוב חצרות'?| ה'מבַטל את רשותו' – מדוע החשיבוהו כאורֵח רק בתנאים מסוימים?

מדוע נקרא 'עירוב חצרות' בשֵׁם זה?| בתים שבין שתי חצרות – האם דייריהם צריכים להשתתף בפת העירוב?

מה פירוש הביטוי הכפול "כל העולם כולו"?| באיזה מקרה חובתו של אדם לנעול את ביתו למשך כל השבת מלבד לשעת כניסתו ויציאתו?

איזו חצר נחשבת לחצר 'פנימית' לעניין 'עירוב חצרות'?| באיזה מקרה אסור לאנשים מסוימים להשתמש בחצר על סמך 'עירוב חצרות' שנעשה בה?

באיזו רשות היחיד אסור לשפוך מים בשבת?| האם מותר לשפוך מים בשבת בדירת מגורים שבבניין משותף באופן שיזרמו מאליהם לחצר?

איזו מחיצה מתירה איסור מסוים רק כשנעשתה לשֵׁם התרת האיסור?| כששואבים מים – לאיזה מרחק יש לחשוש שיסטה כלִי השאיבה?

מהו שימוש 'דרך האויר'?| מה דינו של מקום שיש בו שימוש הן 'דרך הקרקע' והן 'דרך האויר'?

גג בית – האם נחשב תמיד כרשות היחיד?| באיזה מקרה מוגדרת ה'שייכות' של חצר לדיירים מסוימים על פי נוֹחוּת השימוש שלהם בה?

חצר שנפרצה ל'כרמלית' – היתכן שמותר לטלטל ממנה לכרמלית?| כיצד יתכן שמחיצות יֵחשבו כמחיצה של שטח שהן אינן מקיפות אותו כלל?

באיזה מקרה מועיל 'עירוב חצרות' משותף רק לטלטול בכל חצר בפני עצמה?| 'עירוב חצרות' שנעשה לשבת אחת – האם מועיל לשבתות הבאות?

באיזה מקרה חובה על שתי חצרות לערב עירוב חצרות זו עם זו?| שתי חצרות שביניהן מחיצה – האם מותר להעביר חפצים מהבתים לראש המחיצה ללא עירוב חצרות?

שני בתים שביניהם חלון בגובה רב – האם יכולים לעשות 'עירוב חצרות'?| מדוע לא מתחשבים להלכה בכך שאורך האלכסון של המרובע הוא יותר מ־140% מאורך הצלע?

באיזה מקרה ניתן להחיל 'עירוב חצרות' למפרע למרות שבשעת גביית הפת לא יכול היה לחוּל?| מאיזו רשות היחיד אסור לטלטל לבית מגורים אף כששניהם שייכים לאיש אחד?

איזה הבדל הלכתי יש בין בגד שלבשוהו בכניסת השבת לבגד שהיה מונח בארון?| באיזה מקרה אסור להכניס חפץ מהחצר הביתה למרות שעשו 'עירוב חצרות'?

דייר שהשתתף ב'עירוב החצרות' ומת לאחר כניסת השבת – האם העירוב בטֵל?| באיזה מקרה נחשב אדם כאילו עבר דירה למרות שבפועל לא עשה זאת?

מהו ההבדל בין יהודי לגוי השובתים מחוץ לביתם?| דייר שלא השתתף ב'עירוב חצרות' ומת ויורשו דר בחצר – האם העירוב חל?

מה ההבדל ההלכתי בין אדם שנוסע לשבת לבית בִּתּוֹ לבין הנוסע לבית בנו?| בנין של דירות אירוח המושאלות חינם לאורחים – האם טָעוּן 'עירוב חצרות'?

באיזה אופן נחשב אורח כדייר קבע לענין 'עירוב חצרות'?| האם יש צורך לעשות 'עירוב חצרות' בבתי חולים?

האוכל את סעודות השבת במקומות שונים – היכן ישתתף ב'עירוב החצרות'?| בנים הרוכשים את מאכליהם בכסף שנתן להם אביהם – האם נחשבים כדייר אחד לענין 'עירוב חצרות'?

בית המחולק לשני מדורים במחיצה קבועה – האם דייריו נחשבים כדיירים נפרדים לענין 'עירוב חצרות'?| אדם המתאכסן בבית חבירו – היתכן שאוסר עליו את טלטול חפצים לחדרו ללא עירוב חצרות?

אדם שנותן כסף תמורת חפץ – האם אכפת לו שה'קנין' בחפץ יתבצע בצורה של מתנה?| עירוב חצרות – האם נחשב כ'זכות' או כ'חובה'?

מה הקשר בין סעודות השבת ל'עירוב חצרות'?| מהי כמוּת הפת הנדרשת לעירוב חצרות?

האם תוקפו של 'עירוב חצרות' נמשך גם לאחר שהפת נאכלה?| האם ניתן לחדש 'עירוב חצרות' ללא ידיעת דיירי החצר?

האם בני הבית רשאים לתת פת לעירוב חצרות משל בעל הבית בניגוד לרצונו?| באיזה מקרה כופים בית הדין על אדם להשתתף בעירוב חצרות?

נוסח 'בהדין עֵרובא' הנאמר בעת עשיית עירוב חצרות | האם אשה יכולה לתת פת משל בעלה עבור עירוב חצרות בניגוד לרצונו?

כיצד מזַכים פת של 'עירוב חצרות' לכל דיירי החצר ללא השתתפותם? | האם יכול אדם לזַכות עירוב לדיירי החצר על ידי בנו הגָרוש הסמוך על שולחנו?

מדוע 'עירוב חצרות' חל דווקא בפת שלימה? | פת שנחתכו ממנה שני אחוזים – האם נחשבת כשלימה?

הניחו 'עירוב חצרות' במספר מקומות – האם העירוב חל? | האם ניתן לעשות 'עירוב חצרות' בערב שבת בפת שהכינו לשבת זו?

מדוע לא ניתן לעשות 'עירוב חצרות' באמצעות כסף?| מדוע אסור להעביר את הפת של 'עירוב חצרות' ממקומה הקבוע לבית אחר?

האם צריך עירוב חצרות כדי לטלטל מתא לתא בספינה?| ספינה שמחיצותיה נמוכות מעשרה טפחים - האם מותר לטלטל מתוכה אל היָם?

מה אמרה ה'בת קול' בשעה שתיקן שלמה המלך 'עירוב חצרות'?| חדרים בבית שלא אוכלים בהם – האם דינם כחצר?