דף הבית דף היומי בהלכה משנה ברורה חלק ד'
משנה ברורה חלק ד'
מה מפטירים בשבת שקוראים בה שתי פרשיות ?
כ"ה אלול תשע"ט - סימן תכ"ח- סעיף ח'- סוף הסימן
עלייה לתורה בפרשת התוכחה
כ"ד אלול תשע"ט - סימן תכ"ח- סעיף ו'- סעיף ז'
מתי מחלקים את פרשיות נצבים וילך לשני קריאות ?
כ"ג אלול תשע"ט - סימן תכ"ח- סעיף ד'- סעיף ה'
כיצד קובעים את ימי המועדים ?
כ"ב אלול תשע"ט - סימן תכ"ח- סעיף א'- סעיף ג'
סדר כתיבת שטרות בראש חודש
י"ט אלול תשע"ט - סימן תכ"ז
מה הטעם שאומרים 'שלום עליכם' בברכת הלבנה ?
י"ח אלול תשע"ט - סימן תכ"ו- מאמצע סעיף ב' בהגה "ורוקד"- סוף הסימן
מדוע לא מקדשין הלבנה בליל שבת ?
י"ז אלול תשע"ט - סימן תכ"ו- מאמצע סעיף ב' בהגה "אין מקדשין הלבנה קודם"- אמצע סעיף ב' בהגה "ורוקד"
מדוע מברכים על הלבנה במוצאי שבת ?
ט"ז אלול תשע"ט - סימן תכ"ו- סעיף ב'- אמצע סעיף ב' בהגה "אין מקדשין הלבנה קודם"
האם עיוור חייב בקידוש לבנה ?
ט"ו אלול תשע"ט -סימן תכ"ה- סעיף ב'- סימן תכ"ו- סעיף א'
שכח יעלה ויבוא בברכת המזון בר"ח מדוע אינו חוזר לראש ?
י"ב אלול תשע"ט - סימן תכ"ד- סימן תכ"ה- סעיף א'
למה חולצים תפילין קודם מוסף של ר"ח ?
י"א אלול תשע"ט - סימן תכ"ג
האם מותר לדבר באמצע אמירת ההלל ?
י' אלול תשע"ט - סימן תכ"ב- סעיף ד'- סוף הסימן
מדוע מדלגים בהלל בר"ח ?
ט' אלול תשע"ט - סימן תכ"ב- סעיף ב'- סעיף ג'
מדוע ש"ץ ששכח יעלה ויבוא בחזרת הש"ץ אינו חוזר ?
ח' אלול תשע"ט - סימן תכ"ב- סעיף א'
האם מותר לומר קדיש בלוויית המת בר"ח ?
ה' אלול תשע"ט - סימן ת"כ- תכ"א
האם יש דין לאכול פת בסעודת ראש חודש ?
ד' אלול תשע"ט - סימן תי"ח- סעיף ג'- סימן תי"ט
תענית בראש חודש
ג' אלול תשע"ט - סימן תי"ח- סעיף א'- סעיף ב'
מדוע אין 'שבת מברכים' לחודש תשרי ?
ב' אלול תשע"ט - סימן תי"ז
האם ביום הכיפורים יש איסור הוצאה מרשות לרשות ?
א' אלול תשע"ט - סימן תט"ז- סעיף ג'- סוף הסימן
מדוע בשני ימים טובים העירוב צריך להיות קיים גם ביו"ט השני ?
כ"ח אב תשע"ט - סימן תט"ז- סעיף ב'
מה מברך כשמניח עירובי תחומין ?
כ"ז אב תשע"ט - סימן תט"ו- סעיף ג'- סימן תט"ז- סעיף א'
האם מותר לערב עירובי תחומין כדי לקבל פני חברו שבא מהדרך ?
כ"ו אב תשע"ט - סימן תט"ו- סעיף א'- סעיף ב'
מדוע ילדים יוצאים ידי חובה בעירוב תחומין שהניח אביהם ?
כ"ה אב תשע"ט - סימן תי"ד
האם מספיק מזון שתי סעודות עבור עירוב תחומין לכל בני העיר ?
כ"ד אב תשע"ט - סימן תי"ג
הניח עירוב תחומין חצי מהשבת לצד צפון וחצי מהשבת לצד דרום
כ"א אב תשע"ט - סימן תי"א- סימן תי"ב
שליח היוצא לקנות שביתה עבור אחרים וחזר ולא קנה
כ' אב תשע"ט - סימן ת"י- סעיף ב'- סוף הסימן
האם שייך לקנות שביתה ע"י כוונת הלב ?
י"ט אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף י"ב- סימן ת"י- סעיף א'
קניית שביתה במקום מסוים ע"י דיבור בלבד
י"ח אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף י"א
האם קוף יכול לשמש כשליח להנחת עירובי תחומין ?
י"ז אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף ח'- סעיף י'
כיצד משערים מזון שתי סעודות לצורך עירובי תחומין ?
י"ד אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף ז'
האם מועיל לעירובי תחומין מאכל שהוא ספק איסור ?
י"ג אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף ה'- סעיף ו'
אבד המפתח של מקום הנחת העירוב האם העירוב מועיל ?
י"ב אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף ב'- סעיף ד'
מדוע הנחת עירוב תחומין בבית הקברות אינה מועילה ?
י"א אב תשע"ט - סימן ת"ח- מאמצע סעיף ג'- סימן ת"ט- סעיף א'
איזו קולא גדולה יוצאת מכך שהעיר נחשב כד' אמות ?
י' אב תשע"ט - סימן ת"ח- מאמצע סעיף א' בהגה "ו"מ אם כלתה"- סעיף ב'
אדם שישן בתוך העיר האם זו סיבה להתיר לו ללכת בכל העיר ?
ז' אב תשע"ט - סימן ת"ח- מאמצע סעיף א' הגה "וי"א דאפילו"- אמצע סעיף א' בהגה "ו"מ אם כלתה"
מדוע עירובי תחומין נקראים בשם זה ?
ו' אב תשע"ט - סימן ת"ח- אמצע סעיף א' הגה "וי"א דאפילו"
מדוע אנשי הצלה מקבלים אלפיים אמה לכל רוח מהמקום שהצילו ?
ה' אב תשע"ט - סימן ת"ו- סימן ת"ז
פירות שהוציאום מחוץ לתחום
ד' אב תשע"ט - סימן ת"ה- סעיף ט'- סוף הסימן
שבת בספינה מער"ש והפליגה בשבת מעצמה מחוץ לתחום
ג' אב תשע"ט - סימן ת"ה- סעיף ז- סעיף ח'
האם יתכן שאדם יצא בשבת מחוץ לתחום ונחשב כאילו לא יצא מעולם ?
כ"ט תמוז תשע"ט - סימן ת"ה- סעיף ה'- סעיף ו'
הוציא רק רגל אחת חוץ לתחום האם נחשב שיצא מחוץ לתחום ?
כ"ח תמוז תשע"ט - סימן ת"ה- סעיף א'- סעיף ד'
איסור תחומין בהפלגה בספינה
כ"ז תמוז תשע"ט - סימן ת"ד מאמצע סעיף א' "והואיל ואין בימים"- סוף הסימן
איך יתכן שאדם הולך למעלה מהקרקע ?
כ"ו תמוז תשע"ט - סימן ת"ג- סימן ת"ד אמצע סעיף א' "והואיל ואין בימים"
שאיבת מים מתוך חריץ שבין שתי עיירות
כ"ה תמוז תשע"ט - סימן ת"ב
מדוע כלים של הפקר אינם קונים שביתה במקומם ?
כ"ב תמוז תשע"ט - סימן ת"א
אדם ששבת בתחום העיר האם מותר לו ללכת בתוך העיר ?
כ"א תמוז תשע"ט - סימן ת'
נאמנות קטן על תחומין
כ' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ט- סעיף ט'- סוף הסימן
האם שומעים למומחה שגילה שתחומי העיר המוחזקים אינם נכונים ?
י"ט תמוז תשע"ט - סימן שצ"ט- סעיף ה'- סעיף ח'
באיזה חבל מודדים את תחום שבת ?
י"ח תמוז תשע"ט - סימן שצ"ח- סעיף י"א- סימן שצ"ט- סעיף ד'
האם נחל מצטרף למדידת אלפיים אמה ?
ט"ו תמוז תשע"ט - סימן שצ"ח- סעיף ח'- סעיף י'
האם מותר בשבת ללכת מעיר לעיר ?
י"ד תמוז תשע"ט - סימן שצ"ח- מאמצע סעיף ו' "ומערה שיש בנין"- סעיף ז'
מהיכן מודדים תחום אלפיים אמה ?
י"ג תמוז תשע"ט - סימן שצ"ח- סעיף ה'- אמצע סעיף ו' "ומערה שיש בנין"
קביעת תחום אלפיים אמה
י"ב תמוז תשע"ט - סימן שצ"ח- סעיף א'- סעיף ד'
האם מותר לאורח להוליך את מנת האוכל מבית המארח אל ביתו ?
י"א תמוז תשע"ט - סימן שצ"ז- סעיף ט"ז- סוף הסימן
אדם שלקח אש מחברו עד היכן מותר לו להוליך אותה ?
ח' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ז- סעיף י'- סעיף ט"ו
עד היכן מותר לרועה להוליך בהמה בשבת ?
ז' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ז- סעיף ה'- סעיף ט'
כמה מותר ללכת בשבת ?
ו' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ז- סעיף א'- סעיף ד'
מדוע על שיתופי מבואות מברכים 'על מצות עירוב' ?
ה' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ה- סעיף א'- סוף סימן שצ"ו
מה העניין לבצוע על פת העירוב בסעודת שבת ?
ד' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ד
עירב בבין השמשות ונאכל העירוב
א' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ג
עיר של רבים שנתמעטה לחמישים בתי מגורים
ל' סיון תשע"ט - סימן שצ"ב- סעיף ד'- סוף הסימן
מה זה עיר של יחיד ?
כ"ט סיון תשע"ט - סימן שצ"ב- סעיף א'- סעיף ד'
האם אורח אוסר בטלטול ?
כ"ח סיון תשע"ט - סימן שצ"א- סעיף א'- סימן שצ"ב- סעיף א'
מתי לא מועיל לשכור את רשות הגוי משר העיר ?
כ"ז סיון תשע"ט - סימן שצ"א- מאמצע סעיף א' "וכשיש חצרות"- סוף הסעיף
מה עושים כאשר כולם שכחו לעשות שיתופי מבואות ?
כ"ד סיון תשע"ט - סימן ש"צ- סימן שצ"א- אמצע סעיף א' "וכשיש חצרות"
מדוע עושים שיתופי מבואות ?
כ"ג סיון תשע"ט - סימן שפ"ח- סוף סימן שפ"ט
האם שיתופי מבואות מועילים ללא עירובי חצרות ?
כ"ב סיון תשע"ט - סימן שפ"ז
עירוב ע"י מאכל שאינו ראוי לו
כ"א סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף ח'- סוף הסימן
האם מערבים בבשר חי ?
כ' סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף ו'- סעיף ז'
שיתופי מבואות בתבלינים
י"ז סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף ג'- סעיף ה'
איך עושים שיתופי מבואות ?
ט"ז סיון תשע"ט - סימן שפ"ו- סעיף א'- סעיף ב'
האם מועיל לערב עם ישראל מומר ?
ט"ו סיון תשע"ט - סימן שפ"ה
האם חיילים המתאכסנים בבתי היהודים אוסרים עליהם בטלטול?
י"ד סיון תשע"ט - סימן שפ"ד
באיזה אופן אין צריך לשכור את רשותו של הגוי ?
י"ג סיון תשע"ט - סימן שפ"ג
מדוע אסרו חז"ל לשני יהודים הגרים עם גוי לערב דרך החלונות ?
י' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף י"ט- סוף הסימן
האם יהודי וגוי הגרים בחצר צריכים עירובי חצרות ?
ט' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ט"ז- סעיף י"ח
שכרו מפועליו של הגוי את רשותו והגוי פיטר את פועליו
ח' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף י"ד- סעיף ט"ו
האם אפשר לשכור מהגוי את רשותו בעל כרחו?
ז' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף י'- סעיף י"ג
לכמה זמן מועילה שכירות רשותו של הגוי ?
ו' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ו'- סעיף ט'
מדוע לא צריך לכתוב שטר כאשר שוכרים את רשותו של הגוי ?
ג' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- סעיף ג'- סעיף ה'
שכירות רשותו של גוי השוכר בית בחצרו של היהודי
ב' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- מאמצע סעיף א' הגה "ישראל שהשכיר"- סעיף ב'
עירוב חצרות עם שכן גוי
א' סיון תשע"ט - סימן שפ"ב- עד אמצע סעיף א' הגה "ישראל שהשכיר"
ירש בית בשבת האם יכול לבטל רשותו ?
כ"ט אייר תשע"ט - סימן שפ"א- סעיף ד'- סוף הסימן
ביטל חצרו ורוצה לחזור בו מהביטול
כ"ח אייר תשע"ט - סימן שפ"א- סעיף א'- סעיף ג'
האם רבים יכולים לבטל רשותם ליחיד ?
כ"ה אייר תשע"ט - סימן ש"פ- סעיף ד'- סוף הסימן
מהו עירוב חצרות?
כ"ד אייר תשע"ט - סימן ש"פ- סעיף א'- סעיף ג'
האם ייתכן שלשה בתים סמוכים שלא עירבו ומותרים בטלטול ביניהם ?
כ"ג אייר תשע"ט - סימן שע"ט
כיצד יתכן רבים שהם כיחיד ואינם צריכים לערב ?
כ"ב אייר תשע"ט - סימן שע"ח
מדוע אסור בשבת להוציא מי שופכין אל החצר ?
כ"א אייר תשע"ט - סימן שע"ז
שאיבת מים מבאר שבין שתי חצרות
י"ח אייר תשע"ט - סימן שע"ו סעיף ב'- סוף הסימן
שאיבת מים בשבת מבור המשותף לשני חצרות
י"ז אייר תשע"ט - סימן שע"ה- סעיף ג'- סימן שע"ו סעיף א'
סולם המחבר בין מרפסת המשותפת אל החצר האם יש עליו תורת פתח?
ט"ז אייר תשע"ט - סימן שע"ד- סעיף ד' - סימן שע"ה- סעיף ב'
מתי נאמר הדין 'שבת הואיל והותרה הותרה'?
ט"ו אייר תשע"ט - סימן שע"ד- סעיף ב'- סעיף ג'
האם חלון שבין החצרות מחבר אותם לעניין עירוב?
י"ד אייר תשע"ט - סימן שע"ד- סעיף א'
מעבר בין שתי מרפסות בשבת
י"א אייר תשע"ט - סימן שע"ג
הפרדת חצרות ע"י גדיש של תבן
י' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף י"ז- סוף הסימן
האם מועיל חיבור בין שתי חצרות ע"י סולם החקוק בכותל?
ט' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף י"ג- סעיף ט"ז
מיעוט גובה כותל שבין החצרות ע"י בניית אצטבא
ח' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ט'- סעיף י"ב
עירוב חצרות נפרדות ע"י סולמות המחברים ביניהם
ז' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ח'
טעינה
2/241
