דף הבית דף היומי בהלכה הדף היומי בהלכה תקצירים הלכתיים דיני עירובין לעיר שיתוף בעירוב ועוד סימנים שס"ו - שצ"ה
דיני עירובין לעיר שיתוף בעירוב ועוד סימנים שס"ו – שצ"ה
איסור היציאה בשבת מחוץ ל'תחום' – מדאורייתא או מדרבנן?
היוצא בשבת מחוץ לתחום – האם רשאי לשוב למקומו?| היוצא מחוץ ל'תחום' בשבת – האם רשאי להמשיך וללכת יותר מחמש אמות?
באיזו מסעודות השבת ראוי לאכול את הפת של 'עירוב חצרות'?
כשקיים ספק לגבי כשרות פת של 'עירוב חצרות' – האם העירוב חל?| פת העירוב מונחת במקום נעול שמַפְתֵּחוֹ אבד ונמצא בשבת בבוקר – האם העירוב חל?
כשחל יום טוב בימי חמישי ושישי – מתי עושים 'עירוב חצרות' לשבת?
האם ניתן לעשות עירוב חצרות לאחר השקיעה?| אדם שקיבל על עצמו שבת לפני השקיעה – האם יכול לעשות 'עירוב חצרות'?
חלוקת העיר לשני 'שיתופי מבואות' באמצעות הפרדה ברחוב הראשי – דעת הרמ"א
חלוקת העיר לשני 'שיתופי מבואות' באמצעות הפרדה ברחוב הראשי – דעת השולחן ערוך| מדוע לא ניתן לחלק 'מבוי' לשני 'שיתופי מבואות'?
האם בערים בזמננו ניתן לעשות 'שיתוף מבואות' אחד לכל העיר?
כיצד יתכן שחצר שלא ניתן לשתפהּ ב'שיתוף מבואות' היא הגורמת לתחוּלתו של ה'שיתוף'?| באיזה אופן ניתן 'להפריד' 'מבוי' משאר חלקי העיר?
מדוע נוהגים בזמננו לעשות 'שיתוף מבואות' לכל העיר כאחד?
באיזו עיר לא יתכן שיהיה לרחובות דין 'רשות הרבים'?| תקנת חכמים שלא לעשות 'שיתוף מבואות' לכל העיר כאחד
האם ניתן לשכור את רשויות הגויים שבעיר מחברת החשמל?
האם ניתן לשכור את רק חלקם של הגויים ברחובות העיר כדי להתיר את הטלטול בה?| מדוע ניתן לשכור את רחובות העיר מידי העירייה?
האם צריך לשכור את רשותו של גוי הדר במבוי לצורך טלטול מחצר לחצר?
בנוגע לאיזה נחשבים אפילו אלף אנשים כאיש אחד?| באיזה מקרה לא מתיר 'עירוב חצרות' שנעשה כהלכתו להוציא חפצים לחצר?
האם יש מקרה שבו אסור לטלטל ב'מבוי' לטווח של יותר מארבע אמות?
מה מתיר 'עירוב חצרות'?| חצר אחורית הפתוחה לחורשה – מדוע פתח זה 'חשוב' יותר מהפתח של החצר הקדמית?
האם 'שיתוף מבואות' מתיר טלטול מחצר לחצר שלא דרך המבוי?
באיזה מקרה עושים 'עירוב חצרות' רק כדי שהילדים לא ישכחו את תורת העירוב?| מה נהג האריז"ל לאכול בסעודות השבת?
המחמיר שלא לאכול מאכל מסוים – האם יכול לערב בו 'עירוב חצרות'?
באיזה מאכל ניתן לערב רק 'עירוב תחומין' ולא 'עירוב חצרות'?| האם מותר לכהן לאכול חלה בזמן הזה?
האם ניתן לעשות 'שיתוף מבואות' במאכל המשמש לקינוח בלבד?
מדוע עושים 'שיתוף מבואות' על מאכל בכמוּת המספיקה לשתי סעודות?| מהי כמוּת המשקה המספיקה לשתייה בסעודה אחת?
האם ניתן לעשות 'שיתוף מבואות' במלח ובתבלינים?
במה עדיף לעשות 'שיתוף מבואות' – בפת או ביין?| מהי כמוּת המאכל או המשקה הנדרשת ל'שיתוף מבואות'?
מהו 'שיתוף מבואות' ומדוע לא מכנים אותו 'עירוב חצרות'?
ההבדלים העיקריים בין 'עירוב חצרות' ל'שיתוף מבואות'| היכן ניתן להניח את המאכל של 'שיתוף מבואות'?
ההבדל בין העובר עבירה 'לתאבון' לבין העובר 'להכעיס'
יהודי המטלטל מוקצה בפרהסיה – האם דינו כמומר?| המנותק מהתורה מילדותו – האם חטאיו נחשבים כאונס או כמזיד?
שוכר גוי – מאיזה שלב של תקופת השכירות אוסר את החצר?
באילו מקרים אנו מניחים שבעל הבית יהודי אינו משכיר את החצר לגוי על דעת שהחצר תֵּאסר עליו?| שוכר גוי שבעל הבית רשאי להוציאו בכל עת – האם אוסר את החצר?
כיצד ניתן להתיר בשבת טלטול מהבתים לחצר ללא עירוב חצרות?
עירוב חצרות בחצר שדר בה גוי כאשר הגוי נסע לשבת| מדוע החלטתו של גוי שלא לשוב לביתו בשבת אינה החלטה איתנה
באיזה מקרה אסרו הוצאת חפצים לחצר בשבת כדי למנוע נוכחות של אדם מסוים בחצר?
שני יהודים וגוי הדרים בחצר – האם רשאים לטלטל מבית לבית ללא שכירת רשות הגוי?| באיזה מקרה חל עירוב חצרות רק כאשר מערבים את הבתים בלבד ולא את החצרות?
בעשיית עירוב חצרות במלון שמתאכסנים בו גויים – האם צריך לשכור מכל גוי את רשותו?
יהודי המתגורר לבדו בסמוך לגוי – האם גזרו חכמים שדירת הגוי תאסור על היהודי את חצרו?| באיזה מקרה מבטל גוי הדר לבדו בחצר את עירוב החצרות שעושים יהודים בחצר אחרת?
המנהג הקדוּם לשכור את רשויות הגויים שבעיר מידי מושל העיר או שר המשטרה
משרת שהשכיר את רשות אדונו הגוי לצורך 'עירוב חצרות' וסוּלק מתפקידו – האם השכירות בטֵלה?| פקידים 'של כבוד' – האם ניתן לשכור מהם את רשויות הגויים שבעיר?
מדוע לא ניתן לשכור את רשותו של הגוי לצורך 'עירוב חצרות' נגד רצונו?
האם ניתן לשכור את רשויותיהם של הגויים שבעיר מידי פקידי העירייה?| האם ניתן לשכור את רשותו הגוי לצורך עירוב חצרות מיהודי המיודד עם הגוי?
גוי שהשכיר את רשותו ומת – האם השכירות בטֵלה מאליה?
גוי ששכרו ממנו את רשותו לצורך עירוב חצרות – האם רשאי לחזור בו ללא השבת דמי השכירות?| גוי ששכרו ממנו את רשותו לתקופה מסוימת ובתום התקופה הוא מעוניין להמשיך – האם צריך לשכור ממנו מֵחדש?
באיזה מקרה ניתן לטלטל מבתים של חצר אחת לחצר אחרת ללא 'עירוב חצרות'?
השכירות מגוי לצורך עירוב חצרות – פעולה הדומה לשכירות ולא שכירות ממש| מדוע בן נֹח נענש על גזילה של פחות מ'שווה פרוטה'?
הכרעת המשנה ברורה והחזון איש בנדון של גוי השוכר דירה מיהודי
אחד הבעיות המצויות ביותר בעניין העירוב – גוי השוכר דירה מיהודי| באיזה מקרה תלוי דין העירוב במקום מגוריו של אדם מסוים?
על איזה 'עירוב חצרות' אסור לברך למרות שכבר גבו את הפת מדיירי החצר?
מדוע תיקנו חכמים שגוי הדר בחצר יאסור את הטלטול מהבתים לחצר?| באיזה מקרה תיקנו חכמים שצריך לשׂכור מקום מסוים – כדי שלא ישׂכרוהו...?
שני בתים שיש ביניהם פתח – האם מותר לכתחילה לאחד מבעלי הבתים 'לבטל את רשותו' לגבי חבירו?
יחיד ה'מבטל את רשותו' לגבי יחיד – האם נחשב כאורֵח?| שני בתים הפתוחים זה לזה ואחד מבעלי הבתים 'ביטל את רשותו' לגבי חבירו – האם המבטֵל רשאי להכניס חפצים מביתו לבית חבירו?
דייר ש'ביטל את רשותו' לגבי דיירי החצר וחזר בו – האם יכול לשוב ולבטלהּ בשבת?
מדוע יכול אדם לחזור בו מ'ביטול רשות' באמצע השבת למרות ש'עירוב החצרות' כבר חל בכניסת השבת?| כיצד 'מחזיקים' דיירי חצר ברשות 'מבוטלת'?
ב'ביטול רשות' – שני אנשים או יותר אינם נחשבים כאורחים לגבי 'מארֵח' אחד!
כיצד ניתן להחשיב בתים וחצר משותפת לרשות של אדם אחד ללא 'עירוב חצרות'?| ה'מבַטל את רשותו' – מדוע החשיבוהו כאורֵח רק בתנאים מסוימים?
האם ניתן להגדיר את אותו הבית גם כבַיִת רגיל וגם כ'בית שער'?
מדוע נקרא 'עירוב חצרות' בשֵׁם זה?| בתים שבין שתי חצרות – האם דייריהם צריכים להשתתף בפת העירוב?
מהו 'ביטול רשות' המועיל במקום נתינת פת ל'עירוב חצרות'?
מה פירוש הביטוי הכפול "כל העולם כולו"?| באיזה מקרה חובתו של אדם לנעול את ביתו למשך כל השבת מלבד לשעת כניסתו ויציאתו?
כיצד יתכן שחצר שלא עשו בה 'עירוב חצרות' אוסרת בכך חצר שעשו בה עירוב?
איזו חצר נחשבת לחצר 'פנימית' לעניין 'עירוב חצרות'?| באיזה מקרה אסור לאנשים מסוימים להשתמש בחצר על סמך 'עירוב חצרות' שנעשה בה?
באיזו רשות היחיד אסור לשפוך מים בשבת?
באיזו רשות היחיד אסור לשפוך מים בשבת?| האם מותר לשפוך מים בשבת בדירת מגורים שבבניין משותף באופן שיזרמו מאליהם לחצר?
בור מים המשותף לשתי חצרות שלא עירבו עירוב חצרות משותף – האם מותר לשאוב ממנו מים בשבת?
איזו מחיצה מתירה איסור מסוים רק כשנעשתה לשֵׁם התרת האיסור?| כששואבים מים – לאיזה מרחק יש לחשוש שיסטה כלִי השאיבה?
ההבדל בין שימוש 'דרך הקרקע' לשימוש 'דרך האויר'
מהו שימוש 'דרך האויר'?| מה דינו של מקום שיש בו שימוש הן 'דרך הקרקע' והן 'דרך האויר'?
האם ניתן 'לבודד' מספר קומות בבניין משותף ולעשות עירוב חצרות עבורן בלבד?
גג בית – האם נחשב תמיד כרשות היחיד?| באיזה מקרה מוגדרת ה'שייכות' של חצר לדיירים מסוימים על פי נוֹחוּת השימוש שלהם בה?
מדוע פירצה ברוחב של יותר מעשר אמות אינה יכולה להֵחשב כפֶתח?
חצר שנפרצה ל'כרמלית' – היתכן שמותר לטלטל ממנה לכרמלית?| כיצד יתכן שמחיצות יֵחשבו כמחיצה של שטח שהן אינן מקיפות אותו כלל?
שתי חצרות שעירבו 'עירוב חצרות' משותף ולאחר מכן סתמו את המעבר שביניהן – האם העירוב מבוטל?
באיזה מקרה מועיל 'עירוב חצרות' משותף רק לטלטול בכל חצר בפני עצמה?| 'עירוב חצרות' שנעשה לשבת אחת – האם מועיל לשבתות הבאות?
האם יתכן שבית אחד יהיה שייך לשני עירובי חצרות נפרדים?
באיזה מקרה חובה על שתי חצרות לערב עירוב חצרות זו עם זו?| שתי חצרות שביניהן מחיצה – האם מותר להעביר חפצים מהבתים לראש המחיצה ללא עירוב חצרות?
איזו משמעות יש לסורגי הזזה בנוגע ל'עירוב חצרות'?
שני בתים שביניהם חלון בגובה רב – האם יכולים לעשות 'עירוב חצרות'?| מדוע לא מתחשבים להלכה בכך שאורך האלכסון של המרובע הוא יותר מ־140% מאורך הצלע?
באיזה אופן נחשבים דיירי חצר כאיש אחד לענין 'עירוב חצרות'?
באיזה מקרה ניתן להחיל 'עירוב חצרות' למפרע למרות שבשעת גביית הפת לא יכול היה לחוּל?| מאיזו רשות היחיד אסור לטלטל לבית מגורים אף כששניהם שייכים לאיש אחד?
האם מותר לטלטל מגג הבית לרחוב ללא 'עירוב חצרות'?
איזה הבדל הלכתי יש בין בגד שלבשוהו בכניסת השבת לבגד שהיה מונח בארון?| באיזה מקרה אסור להכניס חפץ מהחצר הביתה למרות שעשו 'עירוב חצרות'?
האם כל עירוב חצרות שחל בכניסת השבת מועיל למשך כל השבת?
דייר שהשתתף ב'עירוב החצרות' ומת לאחר כניסת השבת – האם העירוב בטֵל?| באיזה מקרה נחשב אדם כאילו עבר דירה למרות שבפועל לא עשה זאת?
אדם שיש ברשותו שני בתים בחצר – האם צריך להשתתף ב'עירוב חצרות' עבור שניהם?
מהו ההבדל בין יהודי לגוי השובתים מחוץ לביתם?| דייר שלא השתתף ב'עירוב חצרות' ומת ויורשו דר בחצר – האם העירוב חל?
אחד הדיירים לא השתתף בעירוב חצרות ובאמצע השבת עבר לחצר אחרת – האם העירוב חל?
מה ההבדל ההלכתי בין אדם שנוסע לשבת לבית בִּתּוֹ לבין הנוסע לבית בנו?| בנין של דירות אירוח המושאלות חינם לאורחים – האם טָעוּן 'עירוב חצרות'?
מִתחם 'צימרים' שבעליו מתגוררים בו – האם טָעוּן 'עירוב חצרות'?
באיזה אופן נחשב אורח כדייר קבע לענין 'עירוב חצרות'?| האם יש צורך לעשות 'עירוב חצרות' בבתי חולים?
משפחות האוכלות יחד באולם אוכל משותף – האם נחשבות כדיירים נפרדים לענין 'עירוב חצרות'?
האוכל את סעודות השבת במקומות שונים – היכן ישתתף ב'עירוב החצרות'?| בנים הרוכשים את מאכליהם בכסף שנתן להם אביהם – האם נחשבים כדייר אחד לענין 'עירוב חצרות'?
בית המחולק לשני מדורים במחיצה עראית – האם דייריו נחשבים כדייר אחד לענין 'עירוב חצרות'?
בית המחולק לשני מדורים במחיצה קבועה – האם דייריו נחשבים כדיירים נפרדים לענין 'עירוב חצרות'?| אדם המתאכסן בבית חבירו – היתכן שאוסר עליו את טלטול חפצים לחדרו ללא עירוב חצרות?
דייר המתגורר בבית קטן ולא השתתף ב'עירוב החצרות' – האם העירוב חל?
השוכר בית בחצר – האם הימנעותו מהשתתפות ב'עירוב חצרות' מבטלת אותו?| האם אורחי המלון צריכים לעשות 'עירוב חצרות'?
הדין המיוחד בעירוב חצרות למאפייה ולחנות מכולת
אדם שנותן כסף תמורת חפץ – האם אכפת לו שה'קנין' בחפץ יתבצע בצורה של מתנה?| עירוב חצרות – האם נחשב כ'זכות' או כ'חובה'?
האם בזמננו יש תוקף ל'עירוב חצרות' כשחלק מהפת נאכל?
מה הקשר בין סעודות השבת ל'עירוב חצרות'?| מהי כמוּת הפת הנדרשת לעירוב חצרות?
לאיזה סוג של בית יש דין שונה לענין חידוש עירוב החצרות?
האם תוקפו של 'עירוב חצרות' נמשך גם לאחר שהפת נאכלה?| האם ניתן לחדש 'עירוב חצרות' ללא ידיעת דיירי החצר?
האם יכול אדם לחזור בו מעירוב חצרות לאחר שכבר השתתף בו?
האם בני הבית רשאים לתת פת לעירוב חצרות משל בעל הבית בניגוד לרצונו?| באיזה מקרה כופים בית הדין על אדם להשתתף בעירוב חצרות?
באיזה שלב של עירוב חצרות מברכים על עשייתו?
נוסח 'בהדין עֵרובא' הנאמר בעת עשיית עירוב חצרות | האם אשה יכולה לתת פת משל בעלה עבור עירוב חצרות בניגוד לרצונו?
מדוע לא נעשה 'עירוב חצרות' במקום מגוריהם של רבה ואביי?
האם מברכים על 'עירוב חצרות' הנעשה לחומרא בכל ערב שבת? | כיצד מברכים על 'עירוב תבשילין' ו'עירוב חצרות' הנעשים יחד?
גר צדק הגיע להתגורר בבניָן? לתאריך הגיור יש משמעות הלכתית עבור כל הדיירים!
כיצד מזַכים פת של 'עירוב חצרות' לכל דיירי החצר ללא השתתפותם? | האם יכול אדם לזַכות עירוב לדיירי החצר על ידי בנו הגָרוש הסמוך על שולחנו?
כיצד התבצע 'עירוב חצרות' על פי המנהג הקדום?
מדוע 'עירוב חצרות' חל דווקא בפת שלימה? | פת שנחתכו ממנה שני אחוזים – האם נחשבת כשלימה?
האם ניתן לחלק את הפת של 'עירוב חצרות' לשני כלים?
הניחו 'עירוב חצרות' במספר מקומות – האם העירוב חל? | האם ניתן לעשות 'עירוב חצרות' בערב שבת בפת שהכינו לשבת זו?
האם ניתן להניח את הפת של 'עירוב חצרות' ב'לובי' של הבנין?
מדוע לא ניתן לעשות 'עירוב חצרות' באמצעות כסף?| מדוע אסור להעביר את הפת של 'עירוב חצרות' ממקומה הקבוע לבית אחר?
ספינה שאין בה תאים למגורים – האם ניתן לטלטל בתוכה ללא עירוב חצרות?
האם צריך עירוב חצרות כדי לטלטל מתא לתא בספינה?| ספינה שמחיצותיה נמוכות מעשרה טפחים - האם מותר לטלטל מתוכה אל היָם?
מדוע גזר שלמה המלך שלא לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד?
מה אמרה ה'בת קול' בשעה שתיקן שלמה המלך 'עירוב חצרות'?| חדרים בבית שלא אוכלים בהם – האם דינם כחצר?