דף הבית דף היומי בהלכה – הרב אפרים סגל
דף היומי בהלכה – הרב אפרים סגל
האם קוף יכול לשמש כשליח להנחת עירובי תחומין?
ה' אב- ת"ט ח' - י'
כיצד משערים מזון שתי סעודות לצורך עירובי תחומין?
ב' אב- ת"ט ז'
האם מועיל לעירובי תחומין מאכל שהוא ספק איסור?
א' אב- ת"ט ה' - ו'
אבד המפתח של מקום הנחת העירוב האם העירוב מועיל?
כ"ט תמוז- ת"ט ב' - ד'
מדוע הנחת עירוב תחומין בבית הקברות אינה מועילה?
כ"ח תמוז- ת"ח ג' - ד' ת"ט א'
איזו קולא גדולה יוצאת מכך שהעיר נחשב כד' אמות?
כ"ז תמוז- ת"ח א' - ב'
אדם שישן בתוך העיר האם זו סיבה להתיר לו ללכת בכל העיר?
כ"ד תמוז- ת"ח א'
בחר מדוע עירובי תחומין נקראים בשם זה?
כ"ג תמוז- ת"ח א'
מדוע אנשי הצלה מקבלים אלפיים אמה לכל רוח מהמקום שהצילו ?
כ"ב תמוז- ת"ו ת"ז
פירות שהוציאום מחוץ לתחום
כ"א תמוז- ת"ה ט'
שבת בספינה מער"ש והפליגה בשבת מעצמה מחוץ לתחום
כ' תמוז- ת"ה ז' - ח'
מי שנכנס בשבת לרשות היחיד שמחוץ לתחום – האם רשאי לצאת ממנה?
י"ז תמוז- ת"ה ה' - ו'
אדם ששהה בכניסת השבת בתוך 'תחום' העיר – האם נחשב כאחד מתושביה?
ט"ז תמוז- ת"ה א' - ד'
האם יש איסור 'תחומין' בהפלגה בספינה בשבת?
ט"ו תמוז- ת"ד א'
מדוע לא עושים קידוש לבנה בשבת וביום טוב?
י"ד תמוז- ת"ג ת"ד א'
האם אדם נאמן להעיד על מידת ה'תחום' שראה בקטנותו?
ח' תמוז- שצ"ט ט' - י"א
האם יש הבדל בין מדידת 'תחום' דאורייתא למדידת תחום דרבנן?
ז' תמוז- שצ"ט ה' - ח'
איזו הלכה מהלכות 'תחומין' למדנו מנבואות זכריה ויחזקאל?
ו' תמוז- שצ"ח י"א שצ"ט א' - ד'
באיזה מקרה מודדים את תחום העיר על פי סבירות של בנייה עתידית?
ג' תמוז- שצ"ח ח' - י'
מה מספר הבתים והחצרות הנדרש ליישוב כדי שיוגדר כ'עיר'?
ב' תמוז- שצ"ח ו' - ז'
מהו 'עיבורהּ של עיר'?
א' תמוז- שצ"ח ה' - ו'
עיר בצורת 'טְרָפֶּז' כיצד מודדים את 'תחומהּ'?
ל' סיון- שצ‘‘ח א‘ - ד‘
איזו הלכה בהלכות 'תחומין' לומדים מהלכות אבידה ומציאה?
כ"ט סיון- שצ"ז ט"ז - י"ח
השואל חפץ מחבירו בשבת על פי מי נקבע 'תחומו' של החפץ?
כ"ו סיון- שצ"ז י' - ט"ו
בהמה שנמסרה לשני רועים האם תחומהּ נקבע על פי תחומם?
כ"ה סיון- שצ"ז ה' - ט'
האם יש איסור 'תחומין' בחול המועד?
כ"ד סיון- שצ"ז א' - ד'
היוצא בשבת מחוץ לתחום – האם רשאי לשוב למקומו?
כ"ג סיון- שצ"ה שצ"ו
באיזו מסעודות השבת ראוי לאכול את הפת של 'עירוב חצרות'?
כ"ב סיון- שצ"ד
האם ניתן לעשות 'עירוב חצרות' לאחר השקיעה?
י"ט סיון- שצ"ג
מדוע לא ניתן לחלק 'מבוי' לשני 'שיתופי מבואות'?
י"ח סיון- שצ"ב ה' - ח'
האם בערים בזמננו ניתן לעשות 'שיתוף מבואות' אחד לכל העיר?
י"ז סיון- שצ"ב ב' - ד'
באיזו עיר לא יתכן שיהיה לרחובות דין 'רשות הרבים'?
ט"ז סיון- שצ"א ב' שצ"ב א'
האם ניתן לשכור את חלקם של הגויים בָּרחובות כדי להתיר את הטלטול בעיר?
ט"ו סיון- שצ"א א'
בנוגע לאיזו הלכה נחשבים אפילו אלף אנשים כאיש אחד?
י"ב סיון- ש"צ שצ"א א'
את מה מתירים 'עירוב החצרות' ו'שיתוף המבואות'?
י"א סיון- שפ"ח שפ"ט
האם 'שיתוף מבואות' מתיר טלטול מחצר לחצר שלא דרך המבוי?
י' סיון- שפ"ז
האם מותר לכהן בזמן הזה לאכול 'חלה'?
ט' סיון- שפ"ו ח' - ט'
מדוע עושים 'שיתוף מבואות' על מְזוֹן שתי סעודות?
ח' סיון- שפ"ו ו' - ז'
במה עדיף לעשות 'שיתוף מבואות' בפת או ביין?
ה' סיון- שפ"ו ג' - ה'
מהו 'שיתוף מבואות' ומדוע לא מכנים אותו 'עירוב חצרות'?
ד' סיון- שפ"ו א' - ב'
יהודי המטלטל מוקצה בפרהסיה האם דינו כמומר?
ג' סיון- שפ"ה
שוכר גוי – מאיזה שלב של תקופת השכירות אוסר את החצר?
ב' סיון- שפ"ד
באיזה מקרה אסרו הוצאת חפצים לחצר כדי למנוע נוכחות של אדם מסוים בחצר?
כ"ז אייר- שפ"ב י"ט - כ'
כיצד עושים 'עירוב חצרות' במלון שמתאכסנים בו גויים?
כ"ו אייר- שפ"ב ט"ז - י"ח
פקידים 'של כבוד' האם ניתן לשכור מהם את רשויות הגויים שבעיר?
כ"ה אייר- שפ"ב י"ד - ט"ו
מדוע לא ניתן לשכור את רשותו של הגוי לצורך 'עירוב חצרות' נגד רצונו?
כ"ד אייר- שפ"ב י' - י"ג
גוי שהשכיר את רשותו ומת האם השכירות בטֵלה מאליה?
כ"ג אייר- שפ"ב ו' - ט'
באיזה מקרה ניתן לטלטל מבתים של חצר אחת לחצר אחרת ללא 'עירוב חצרות'?
כ' אייר- שפ"ב ג' - ה'
באיזה מקרה תלוי דין העירוב במקום מגוריו של אדם מסוים?
י"ט אייר- שפ"ב א' - ב'
מדוע תיקנו חכמים שגוי הדר בחצר יאסור את הטלטול מהבתים לחצר?
י"ח אייר- שפ"ב א'
יחיד ה'מבטל את רשותו' לגבי יחיד האם נחשב כאורֵח?
י"ז אייר- שפ"א ד' - ז'
כיצד 'מחזיקים' דיירי חצר ברשות 'מבוטלת'?
ט"ז אייר- שפ"א א' - ג'
ה'מבַטל את רשותו'– מדוע החשיבוהו כאורֵח רק בתנאים מסוימים?
י"ג אייר- ש"פ ד'
מהו 'ביטול רשות' המועיל במקום נתינת פת ל'עירוב חצרות'?
י"ב אייר- ש"פ א' - ג'
מדוע נקרא 'עירוב חצרות' בשֵׁם זה?
י"א אייר- שע"ח ד' שע"ט
כיצד יתכן שחצר שלא עשו בה 'עירוב חצרות' אוסרת בכך חצר שעשו בה עירוב?
י' אייר- שע"ח א' - ג'
באיזו רשות היחיד אסור לשפוך מים בשבת?
ט' אייר- שע"ז
מה דינו של מקום שיש בו שימוש הן 'דרך הקרקע' והן 'דרך האויר'?
ו' אייר- שע"ו ב' - ד'
בור מים המשותף לשתי חצרות האם מותר לשאוב ממנו מים בשבת?
ה' אייר- שע"ה ג' - ד' שע"ו א'
גג בית האם נחשב תמיד כרשות היחיד?
ד' אייר- שע"ה א' - ב'
מדוע פירצה ברוחב של יותר מעשר אמות אינה יכולה להֵחשב כפֶתח?
ג' אייר- שע"ד ב' - ד'
האם חלון שבין החצרות מחבר אותם לעניין עירוב?
ב' אייר- שע"ד א'
מאיזו ערימת תבן אסור להאכיל בהמה בימי שישי בלבד?
כ"ח ניסן- שע"ב י"ז - י"ט
מהו הרוחב של תעלה שניתן לפסוע מעברהּ האחד לעברהּ האחֵר ללא דילוג?
כ"ז ניסן- שע"ב י"ג - ט"ז
האם ניתן לחלק את הפת של 'עירוב חצרות' לשני כלים?
כ"ו ניסן- שע"ב ט' - י"ב
מהו המרווח המקובל בין שליבה לשליבה בסולם?
כ"ה ניסן- שע"ב ח'
האם יתכן שבית אחד יהיה שייך לשני 'עירובי חצרות' שונים?
כ"ב ניסן- שע"ב ו' - ז'
שני בתים שביניהם חלון בגובה רב האם יכולים לעשות 'עירוב חצרות'?
כ"א ניסן- שע"ב ד' - ה'
איזו משמעות יש לסורגי הזזה בנוגע ל'עירוב חצרות'?
כ' ניסן- שע"ב ב' - ג'
האם צריך לשתף קטן בעירוב?
י"ט ניסן- שע"א ו' שע"ב א'
עירב עם בני החצר ומת באמצע השבת
י"ח ניסן- שע"א ד' - ה'
מהו ההבדל בין יהודי לגוי השובתים מחוץ לביתם?
ט"ו ניסן- שע"א ב' - ג'
מה ההבדל ההלכתי בין אדם שנוסע לשבת לבית בִּתּוֹ לבין הנוסע לבית בנו?
י"ד ניסן- ש"ע ח' שע"א א'
האם בבתי חולים יש צורך ב'עירוב חצרות'?
י"ג ניסן- ש"ע ו' - ח'
האוכל את סעודות השבת במקומות שונים היכן ישתתף ב'עירוב החצרות'?
י"ב ניסן- ש"ע ד' - ה'
האם אורחי המלון צריכים לעשות 'עירוב חצרות'?
ח' ניסן- ש"ע א' - ב'
עירוב חצרות האם נחשב כ'זכות' או כ'חובה'?
ז' ניסן- שס"ט
מהי כמוּת הפת הנדרשת לעירוב חצרות?
ו' ניסן- שס"ח ג' - ה'
לאיזה סוג של בַּיִת יש דין שונה לענין חידוש עירוב החצרות?
ה' ניסן- שס"ח א' - ב'
האם בני הבית רשאים לתת פת לעירוב חצרות משל בעל הבית בניגוד לרצונו?
ד' ניסן- שס"ז א'
באיזה שלב של עירוב חצרות מברכים על עשייתו?
א' ניסן- שס"ו ט"ו שס"ז א'
האם מברכים על 'עירוב חצרות' הנעשה לחומרא בכל ערב שבת?
כ"ט אדר- שס"ו י"א - י"ד
כיצד מזַכים פת של 'עירוב חצרות' לכל דיירי החצר ללא השתתפותם?
כ"ח אדר- שס"ו ט' - י'
האם את עירוב החצרות צריך לעשות דוקא בפת שלימה?
כ"ז אדר- שס"ו ו' - ח'
האם ניתן לחלק את הפת של 'עירוב חצרות' לשני כלים?
כ"ו אדר- שס"ו ד' - ה'
מדוע לא ניתן לעשות 'עירוב חצרות' באמצעות כסף?
כ"ג אדר- שס"ו ג'
האם צריך 'עירוב חצרות' כדי לטלטל מתא לתא בספינה?
כ"ב אדר- שס"ו ב'
מדוע גזר שלמה המלך שלא לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד?
כ"א אדר- שס"ו א' - ב'
האם מותר להכניס חפצים בשבת מחדר המדרגות לדירת המגורים?
כ' אדר- שס"ה ה' - ח'
מבוי שנפרצה בו פירצה לכיוון החצר והחצר נפרצה אף היא לרשות הרבים מה דין המבוי?
י"ט אדר- שס"ה ג' - ד'
מהו השיעור הפוסל במחיצת מבוי שנפרצה?
ט"ו אדר- שס"ה א' - ב'
מבואות משנִיים הפתוחים למבוי ראשי – כיצד מתירים אותם?
י"ד אדר- שס"ד ג' - ה'
כיצד מתירים את הטלטול ברשות הרבים?
י"ג אייר- שס"ד ב'
טעינה