השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רט"ז סעיף ג'
- דיני ברכת הריח -
ברכתו של "וורד" | מה מברכים על "מי וורד"? | על מה מברכים "בורא שמן ערב"? | מדוע על שמן זית כתוש מברכים "עצי בשמים" ולא מברכים "הנותן ריח טוב בפירות"?
וורד ברכתו בורא עצי בשמים, והחידוש בזה הוא, מבאר המ"ב, שלא מברכים עליו הנותן ריח טוב בפירות ואע"ג שהוא ראוי לאכילה, ולמדנו לעיל בס"ב שפירות שיש בהם ריח טוב מברך הנותן ריח טוב בפירות, וא"כ לכאו' כך גם בוורד, קמ"ל שלא, וא"כ השאלה היא כעת הפוכה, למה לא מברכים על זה הנותן ריח טוב בפירות? אלא כיוון שאין עיקרו לאכילה אלא לריח טוב.
מי וורד מברכים עליהם בורא עצי בשמים, ו"מי וורד" זה בין אם סוחט את המים ובין אם מבשלם, גם על המים מברכים בורא עצי בשמים, ומוסיף המ"ב, שגם לשיטות שמי שריית פירות אין דינם כפירות לעניין ברכת העץ, אבל מי בשמים דינם כבשמים שמברכים עליהם כברכת הבשמים ששרו בתוכם.
לענין "עור הנדי" גורס המ"ב "עוד הנדי", והוא עץ בשם מהודו.
סעיף ד'
יש ברכה נוספת על הד' ברכות שמברכים על בשמים, והיא על שמן אפרסמון, שמברך עליו "בורא שמן ערב", ומבאר המ"ב, שמחמת שהוא נמצא בארץ ישראל והוא חשוב, קבעו לו ברכה לעצמו, ואם בירך עליו עצי בשמים, מבואר בב"ח האם יצא יד"ח.
סעיף ה'
שמן זית שכתשו אותו וטחנו אותו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו עצי בשמים, והחידוש הוא שאע"פ שלא הוסיפו עליו בשמים, אלא כתשוהו וטחנוהו עד שהריח שלו עצמו השתחרר ממנו, וא"כ ראוי לברך עליו הנותן ריח טוב בפירות, אלא שיש חילוק בינו לבין שאר פירות שיש בהם ריח, דשאר פירות הריח טמון בהם עצמם, אבל שמן זית רק אחר שטוחנים וכותשים אותו יוצא הריח שלו, ולכן מברכים עליו עצי בשמים.